Abstract
המאמר עוסק במתח שבין פרשנות הפשט לבין פרשנות הדרש לפסוק "אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא" (שמות כא, יט), ומראה באמצעות דוגמה זו כיצד ניתן לגשר בין הפשט והדרש, המציגים לעתים פרשנויות קוטביות, באמצעות חשיפת הבסיס הלשוני שעליו נשען הדרש. לפי פרשנות הפשט, "על" בפסוק זה = "באמצעות" (כמו: "ועל חרבך תחיה" [בראשית כז, מ]) והתהלך על משענתו = "התהלך בעזרת משענת, מקל". אם כך, בשלב זה המוכה עדיין סובל מן המכה, ומדוע מכריז הכתוב "ונקה המכה"? שאלה זו עומדת ברקעה של פרשנות הדרש לפסוק הגורסת: על משענתו = "על בוריו", היינו התהלך במצב של ברי, שהוא מצב של בריאות והעדר חולי. הווי אומר: מתי אכן "ונקה המכה"? כשהמוכה נשען על גופו-הוא, בכוחות עצמו, ללא עזרת משענת (מתוך המאמר).
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 27-33 |
| Number of pages | 7 |
| Journal | מים מדליו |
| Volume | 22-23 |
| State | Published - 2012 |
IHP publications
- IHP publications
- Hebrew language, Biblical
- Bible -- Criticism, interpretation, etc
- Bible -- Homiletical use