TY - JOUR
T1 - הקונספציה בראי הארגון
AU - צחי, מתניה
AU - רובל-ליפשיץ, תמי
PY - 2024
Y1 - 2024
N2 - מלחמת חרבות ברזל והשיח שעוררה על מושג הקונספציה – בנייתה, תחזוקתה וקריסתה – ממחישים את החשיבות של הבנת המנגנונים הארגוניים המאפשרים למערכת הצבאית להפיק משמעות, לבנות סכמות אפקטיביות, ובעת חירום להתמודדעם קריסתן וליצור חדשות. תחום הפקת המשמעות ( Sensemaking ) נחקר רבות מאז הוצע על ידי וייק ( Weick ), אך המנגנונים הארגוניים המאפשרים אותו בפיקוד הבכיר בארגונים צבאיים טרם הובהרו. מחקר זה מבקש לאפיין ולהמשיג את המנגנונים הארגוניים שדרכם מתרחשת הפקת משמעות במטה הכללי של צה״ל באירוע חירום, יתרונותיהם ומגבלותיהם, אך בעיקר לחשוף הדיאלקטיקה ביניהם, ולהראות כי לשילובים בין המנגנונים יש פוטנציאל בצמצום חשיבה קבוצתית, סטגנציה מחשבתית ודוגמטיות טקטית. המחקר איכותני באופיו ומבוסס על חקר מקרה של אירוע לחימה שהתרחש לפני שנים אחדות ונוּהל במטה הכללי של צה"ל. במחקר נערכו 21 ראיונות שהשתתפו בהפקת המשמעות באותו עומק עם קצינים בכירים וקצינות בכירות האירוע, ונותחו טקסטים ארגוניים העוסקים באופני הפעולה של צה"ל בחירום .מממצאי המחקר עלה כי במטה הכללי מתקיימים שני מנגנונים להפקת משמעות –מנגנון מסדר ומנגנון מאפשר, והם שונים זה מזה באופיים וכל אחד מהם תורם נדבך ייחודי להפקת המשמעות בארגון. המנגנון המסדר הוא תהליך הערכת מצב מבוסס נתונים, פומבי ורשמי, האחראי ל'יישור קו' הארגוני על תמונת המצב והפעולות הלאה; המנגנון המאפשר הוא דיוני העומק האינטימיים של ההנהלה הבכירה, ומטרתם ליצור סכֵמה להבנת המצב . לבסוף עלה במחקר כי האיזון בין המנגנונים ותרומתם ההדדית חיוניים לתהליך הפקת המשמעות הארגוני, ובתהליך הדיאלקטי ביניהם יש פוטנציאל לחשיבה ביקורתית שעשויה לסייע לארגון להפיק משמעות באופן נכון יותר. ממצאי המחקר תורמים להבנת המנגנונים הארגוניים האחראים לתהליכי הפקת המשמעות בדרג הבכיר במערכות צבאיות ומציעים התבוננות חדשה על הפקת משמעות ארגונית. בהקשר הייחודי של מלחמת חרבות ברזל, מחקר זה יכול לשפוך אור על תהליכי הלמידה והפקת המשמעות שהתקיימו טרם המבצע ובמהלכו, ולסייע בלמידה מן המבצע על תהליכי הפקת המשמעות בצה"ל ובארגונים אחרים. (מתוך המאמר)
AB - מלחמת חרבות ברזל והשיח שעוררה על מושג הקונספציה – בנייתה, תחזוקתה וקריסתה – ממחישים את החשיבות של הבנת המנגנונים הארגוניים המאפשרים למערכת הצבאית להפיק משמעות, לבנות סכמות אפקטיביות, ובעת חירום להתמודדעם קריסתן וליצור חדשות. תחום הפקת המשמעות ( Sensemaking ) נחקר רבות מאז הוצע על ידי וייק ( Weick ), אך המנגנונים הארגוניים המאפשרים אותו בפיקוד הבכיר בארגונים צבאיים טרם הובהרו. מחקר זה מבקש לאפיין ולהמשיג את המנגנונים הארגוניים שדרכם מתרחשת הפקת משמעות במטה הכללי של צה״ל באירוע חירום, יתרונותיהם ומגבלותיהם, אך בעיקר לחשוף הדיאלקטיקה ביניהם, ולהראות כי לשילובים בין המנגנונים יש פוטנציאל בצמצום חשיבה קבוצתית, סטגנציה מחשבתית ודוגמטיות טקטית. המחקר איכותני באופיו ומבוסס על חקר מקרה של אירוע לחימה שהתרחש לפני שנים אחדות ונוּהל במטה הכללי של צה"ל. במחקר נערכו 21 ראיונות שהשתתפו בהפקת המשמעות באותו עומק עם קצינים בכירים וקצינות בכירות האירוע, ונותחו טקסטים ארגוניים העוסקים באופני הפעולה של צה"ל בחירום .מממצאי המחקר עלה כי במטה הכללי מתקיימים שני מנגנונים להפקת משמעות –מנגנון מסדר ומנגנון מאפשר, והם שונים זה מזה באופיים וכל אחד מהם תורם נדבך ייחודי להפקת המשמעות בארגון. המנגנון המסדר הוא תהליך הערכת מצב מבוסס נתונים, פומבי ורשמי, האחראי ל'יישור קו' הארגוני על תמונת המצב והפעולות הלאה; המנגנון המאפשר הוא דיוני העומק האינטימיים של ההנהלה הבכירה, ומטרתם ליצור סכֵמה להבנת המצב . לבסוף עלה במחקר כי האיזון בין המנגנונים ותרומתם ההדדית חיוניים לתהליך הפקת המשמעות הארגוני, ובתהליך הדיאלקטי ביניהם יש פוטנציאל לחשיבה ביקורתית שעשויה לסייע לארגון להפיק משמעות באופן נכון יותר. ממצאי המחקר תורמים להבנת המנגנונים הארגוניים האחראים לתהליכי הפקת המשמעות בדרג הבכיר במערכות צבאיות ומציעים התבוננות חדשה על הפקת משמעות ארגונית. בהקשר הייחודי של מלחמת חרבות ברזל, מחקר זה יכול לשפוך אור על תהליכי הלמידה והפקת המשמעות שהתקיימו טרם המבצע ובמהלכו, ולסייע בלמידה מן המבצע על תהליכי הפקת המשמעות בצה"ל ובארגונים אחרים. (מתוך המאמר)
UR - https://uli.nli.org.il/discovery/search?vid=972NNL_ULI_C:MAIN&query=lds05,contains,001038368
M3 - מאמר
SN - 0793-7180
VL - 30
SP - 47
EP - 71
JO - אנליזה ארגונית
JF - אנליזה ארגונית
ER -