הרהורים על דרך אקדמית: ההשראה של מורה ומנטור

מאמר זה מתמקד בחוויותיה של המחברת הן כסטודנטית של פרופ' באואר הן כעמיתה שלו ובהשפעתן של חוויות אלו על התפתחותה כחוקרת תולדות השואה. היא מהרהרת בפרשנות שהיא נותנת היום לשנות הפעילות הרבות שלהם באוניברסיטה העברית בירושלים. המאמר עוסק בבאואר כמורה וכמתווה דרך של לימודי השואה בישראל. המחברת נדרשת לסמינרים שהעביר לסטודנטים בעלי רקע שונה ולהשפעתו על דפוסי מחקר ועל מתודולוגיות מחקריות. החוויות שלה במרכז הבינלאומי לחקר האנטישמיות ע"ש וידאל ששון מדגימות כיצד השפיע באואר על האופן שבו היא מבינה מנהיגות אקדמית. הבנה זו ליוותה אותה גם במינויים אקדמיים אחרים.