הרהורים על הגירה בישראל: היבטים השוואתיים

היות ישראל חברה המקבלת וקולטת הגירה בקנה מידה גדול, הן במספרים מוחלטים והן יחסית לגודל אוכלוסייתה, היוותה עובדה מרכזית בחוויה היומיומית של תושבי המקום, בכלכלה, בתרבות ובפוליטיקה, וגם בהדגשי המחקר החברתי המקומי. המאמר דן במספר היבטים נבחרים מתוך תמונת המצב הרחבה של חקר ההגירה בישראל, בעיקר מן הבחינה של מערכת ההגירה הבין-ארצית המקשרת את החברה הישראלית לקהילות היהודיות ברחבי העולם; מהסתכלות על ישראל כעל חלק ממערכת המדינות הגלובאלית; מן הבחינה המדעית-חברתית-כמותנית וכן מזווית המקרו. מובן כי היבטים חשובים אחרים לא נכללים כאן. נבדק במיוחד מעמדה של ישראל במסגרת מערכת ההגירה הגלובאלית, ובמסגרת כלל מערכת ההגירה של יהודים המופנית גם לארצות אחרות, כמוקד להגירה סלקטיבית וקליטה דיפרנציאלית של יהודים וכיעד לסוגי הגירה שלא במסגרת חוק השבות, כספק הגירה, וכמקור אפשרי למדיניות הגירה. לתמורות האדירות שהיו בחברה הישראלית בעשרות השנים האחרונות – בין השאר כתוצאה מהגירה וקליטתה – יש משמעויות לא רק לגבי תיאור המצב, אלא גם לגבי פיתוח כלים ניתוחיים ותיאורטיים להבנתו. יש לגשת לחקר ההגירה בישראל תוך שילוב מסגרות ניתוחיות שונות: מסגרות קודמות, שכוחן עדיין עימן לגבי ייחודו של המקרה הישראלי, ומסגרות חדשות, כחלק מתיאוריות הגירה החלות על מרבית מדינות העולם. חקר הגירה שיטתי עשוי ליצור ידע ולתרום לתובנות מועילות עבור המערכת המדעית, וליישומן על ידי מערכות אחרות, לרבות אלה המופקדות על תכנון מדיניות במישור המקומי והבין-לאומי. (מתוך המאמר)