Abstract
האם אשה המותקפת על ידי אנס רשאית, בדומה למותקף שחייו נתונים בסכנה, להדוף את התוקף באמצעות הריגתו? שאלה זו חשובה לא רק מבחינת הפרקטיקה המשפטית, אלא היא גם מאתגרת מבחינה עיונית. כרורות בה שאלות עקרוניות הנוגעות למהות דיני ההגנה העצמית, ובדגש על דרישת הפרופורציה. במאמר זה אבחן את הסוגיה מנקודת המבט של המשפט העברי, תוך השוואתו לשיטות משפט בנות זמננו. העיון במקורות המשפט העברי מעלה כי עמדתו מורכבת יותר מכפי הנראה במבט ראשון, והיא משלבת שני מישורים מקבילים ומשלימים. במישור הדין התאורטי, המשפט העברי דוגל בפרופורציה מלאה בין חומרת מעשה התקיפה לבין מעשה ההגנה העצמית, ולכן הוא מגביל במידה רבה את ההיתר להריגת האנס במקרי הגנה עצמית. ברם, האופן המיוחד שבו מנוסח הדין במשנה, מורה על קיומו של מישור נוסף, מישור הדין המעשי, אשר בפועל יתיר הגנה עצמית קטלנית כמעט בכל מקרה של אונס. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | ספר אליקים רובינשטיין |
| Subtitle of host publication | (קובץ בעריכת אהרן ברק, מרים מרקוביץ-ביטון, איילה פרוקצ'יה ורינת סופר) |
| Place of Publication | צפרירים |
| Publisher | נבו |
| Pages | 491-537 |
| Volume | א |
| ISBN (Print) | 9789654422123 |
| State | Published - 2020 |
IHP publications
- IHP publications
- Jewish law
- Manslaughter
- Rape
- Self-defense
