הרפורמה המוצעת לעבירות ההמתה במשפט הישראלי לאור עקרון האשמה

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

המאמר בוחן האם עבירות ההמתה המוצעות במסגרת הרפורמה הכוללת לעבירות ההמתה במשפטנו תואמות את עקרון האשמה. הטענה המרכזית במאמר מכוונת כנגד ההנחה שביסוד הרפורמה המוצעת לפיה יסוד נפשי של אדישות קרוב בחומרתו ליסוד נפשי של כוונה ושונה משמעותית מיסוד נפשי של קלות דעת. המחברת טוענת, כי כשמדובר באחריות פלילית אין להבחין בין האדיש לבין קל-הדעת: גם אם מבחינה ערכית היה ה"אדיש" שווה נפש כלפי חיי אדם, יש לאדיש מניע עונשי חזק שלא לגרום להתרחשות התוצאה הקטלנית, מניע הגורם לו לקוות כי התוצאה לא תתרחש כך שלא יצטרך לשאת בעונש החמור (או אף בסטיגמה של רוצח). לאור זאת, מוצע להגביל את עבירת הרצח הבסיסית ביסוד נפשי של כוונה ולשמר בצידה גם עבירת הריגה בסיסית שתהא מותנית ביסוד נפשי של פזיזות על שתי צורותיה: אדישות וקלות דעת. בנוסף תומכת המחברת בקביעתן של צורות מוחמרות לעבירת הרצח הבסיסית כמוצע במסגרת הרפורמה, אך טוענת כי אין הצדקה לייחס אשמה מוגברת במקרים של רצח לשם סיפוק יצר המין או במקרים של רצח על רקע חילול כבוד המשפחה.
Original languageHebrew
Pages (from-to)1-21
Number of pages21
Journalמשפטים על אתר
Volume5
StatePublished - 2013

IHP publications

  • IHP publications
  • Criminal liability
  • Guilt
  • Manslaughter
  • Murder
  • אחריות פלילית
  • אשמה
  • הריגה
  • כוונה תחילה (משפט)
  • מחשבה פלילית
  • רצח

Cite this