Abstract
במשך שמונים שנות עיסוק בשואה ובמגוון סוגיות חברתיות בישראל, התאטרון הישראלי כמעט שלא ראה לנכון לחקור את קורות יהודי צפון אפריקה בתקופת השואה ולהציגם על הבמה. על רקע היעדר זה, בולטים ארבעה מחזות שהועלו בתאטראות בשנים (2019-2017): 'אסירי תודה' (2017), 'בנגאזי ברגן-בלזן' (2017), 'סבוטאז' (2018), ן'ז'קוב ז'קוב' (2019). הפקתם של ארבעה מחזות בשלוש שנים מעידה על שינוי המתחולל בתודעת זיכרון השואה בישראל באשר לגורל הקהילות היהודיות בצפון אפריקה בשואה. עם זאת, איני טוען שהֵחל עיצוב מחודש של תודעת השואה בישראל וכי ישנה הכרה בסיפורם של יהודי צפון אפריקה; אפשר לומר כי ישנה מערכת יחסים מורכבת בין מי שפועלים במרכז שדה התרבות ומבקשים לשמר ולשעתק את תודעת השואה, ובין מי שפועלים מהשוליים ומבקשים לבקרהּ ולהרחיבה. סוכני התרבות מהשוליים פועלים כדי להוסיף את הסיפור הצפון־אפריקאי לסיפור השואה הישראלי. בפעולתם התרבותית הם אמנם מבקרים את החברה בישראל, אך בה בעת, באמצעים נרטיביים ואמנותיים, הם מבקשים לקרב אותה ליצירתם, ולמעשה לגורלם של יהודי צפון אפריקה בתקופת השואה. אף שאפשר לזהות ניצנים של שינוי בעיצוב זיכרון גורלם של יהודי צפון אפריקה בזמן השואה, השינויים הללו עודם בשוליים וטרם חדרו למרכז הישראלי. (מתוך המאמר)
Translated title of the contribution | “The Discourse in Israeli Theater Surrounding the Fate of North African Jewry during the Holocaust, 2017-2019”, |
---|---|
Original language | Hebrew |
Title of host publication | השואה ואנחנו בתאטרון הישראלי (קובץ בעריכת דוד גדג' ועופר שיף) |
Place of Publication | קריית שדה בוקר |
Publisher | מכון בן גוריון לחקר ישראל והציוניות, אוניברסיטת בר גוריון בנגב |
Pages | 256-275 |
Number of pages | 20 |
ISBN (Print) | 9789655101478 |
State | Published - 2022 |
Externally published | Yes |
IHP publications
- IHP publications
- Holocaust, Jewish (1939-1945) -- Africa, North
- Experimental theater