Abstract
עניינו של מאמר זה הוא עיון בתפיסה יוצאת דופן ומפתיעה למדי המצויה באסלאם השיעי, כמעט מראשית התגבשותו במאה השנייה לספירה ועד היום. כוונתי לתפיסה הרואה בשיעה את העם הנבחר ומזהה אותה עם עם ישראל. מתוך תפיסה זו צמחו בשיעה שתי מגמות סותרות כלפי עם ישראל, בשני מישורים: במישור הדוקטרינרי: ראייה בעם ישראל מופת קדום לשיעה ואף הזדהות מלאה עימו. במישור ההלכתי: מתוך תודעת הבחירה והעליונות המייחדת את השיעה – וככל הנראה גם בהשפעת תורות חיצוניות שמקורן בין היתר בדת הזורואסטרית – התפתחו בשיעה הלכות טומאה וטוהרה מחמירות שתכליתן כפולה: לתת ביטוי מעשי לעליונות השיעית ביחס ליהודים (ולמעשה ביחס לכל מי שאינם שיעים). להפריד בין השיעה, הרואה בעצמה "זרע קודש" נבחר, ובין המוני הכופרים והטמאים. חומרות הלכתיות אלו כוללות, בין היתר, איסור על נישואין עם יהודים ועם כל מי שאינם שיעים, וכן איסור על אכילת בשר בהמה שנשחטה בידי יהודים ועל יתר מאכליהם.במסגרת דברים אלו, אתמקד אך ורק בהיבט הדוקטרינרי, דהיינו בשאלת הזדהותה של השיעה עם עם ישראל.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 16-23 |
| Number of pages | 8 |
| Journal | איגרת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים |
| Volume | 47 |
| State | Published - 2025 |
IHP publications
- IHP publications
- Islam -- Relations
- Islam -- Relations -- Judaism
- Islam -- Theology
- Judaism -- Relations -- Islam
- Qur'an -- Criticism, interpretation, etc
- Shiites