Abstract
רוב חוקרי מזרח אסיה המודרנית מסכימים כי האכזבה של פעילים פוליטיים ושל אינטלקטואלים בקוריאה, בווייטנאם ובראש ובראשונה בסין מהחלטות ועידת השלום בפריס ב-1919, ובפרט מחולשתו של נשיא ארצות-הברית וודרו ווילסון (Woodrow Wilson) בנושא ההגדרה העצמית - היא מהגורמים החשובים, אם לא החשוב ביותר, שסללו את הדרך להיקלטות הקומוניזם באזור ולהתבססותו בשנים הבאות. במאמר ביקורתי זה יצחק שיחור שולל מן היסוד תפישה זו וטוען שאינה מעוגנת בעובדות. ההסבר המקובל משקף אמונות ודעות סובייקטיביות בלבד, ומתעלם מכך שלא רק שלא היה בכוחה של הוועידה לקבל החלטות אחרות בנוגע למזרח אסיה, אלא גם אילו התקבלו בה החלטות כאלה לא הייתה המציאות הבתר-מלחמתית שונה במהותה. הבעיות הפנימיות של קוריאה, וייטנאם וסין הכתיבו את עתידן יותר מאשר גורמים חיצוניים. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 62-77 |
| Number of pages | 16 |
| Journal | זמנים: רבעון להיסטוריה |
| Volume | 132 |
| State | Published - 2015 |
IHP publications
- IHP publications
- Communist parties -- China
- Communist parties -- Asia
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver