Abstract
במהלך ימי הבית השני ביהודה מופיע בספרות לוח שנה של 364 יום, והוא קורא תיגר על לוח הלבנה המקובל, אשר מנה כ- 354 ימים בשנה רגילה או כ- 384 ימים בשנה מעוברת. לוח שנה זה משתקף בספר חנוך, בספר היובלים, בחיבורים שונים מקומראן ובמגילות שונות של לוח השנה מאותו אתר, ואף עלתה הסברה כי הוא התבנית השלטת בחיבורים הכוהניים שבמקרא. המאמר יעמוד תחילה על שורשיו של מניין 364 יום בספרות כתב היתדות. ומכאן ימשיך לבירור גלגוליו של לוח זה בספרות היהודית של ימי בית שני. הכותבים מתייחסים בעיקר למהותו האסטרונומית של הלוח, ולאו דווקא למקומו במערכת החברתית-דתית. לבסוף ידון המאמר בשאלה, אם ראוי לוח שנה זה להיקרא "לוח שמש", כמקובל במחקר
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 3-26 |
| Number of pages | 24 |
| Journal | מגילות |
| Volume | 1 |
| State | Published - 2003 |
IHP publications
- IHP publications
- Calendar
- Dead Sea scrolls
- Jewish calendar
- Mesopotamia
- Qumran Site (West Bank)
- Qumran community
- Time -- Religious aspects -- Judaism