השפעת הפקעה מאוחרת על מכר מקרקעין: סיכול, פירוש, או העברת הסיכון? בשולי ע"א 5628/99 מרקין נ' משה

בפרשת מרקין פסק בית-המשפט שהפקעת מקרקעין שנים אחרי מסירתם לקונה אינה מקימה אחריות של המוכר לפגיעה שגרמה ההפקעה לקונה, גם אם הבעלות טרם הועברה מסיבה כלשהי. רשימה זו אינה חולקת על מסקנתו של בית המשפט, אלא על ההנמקות שהובילו אליה. בניגוד להנמקה של שניים מהשופטים, לא היה צורך להסמיך תוצאה זו על פירוש והשלמה של החוזה, משום שהתוצאה קבועה בדין העברת הסיכון שבסעיף 22 לחוק המכר, החל על המקרה כל עוד לא התנו עליו הצדדים. בניגוד להנמקה של השופט השלישי, לא חל על המקרה דין הסיכול שבחוק התרופות. לפי דין העברת הסיכון, משקיבל הקונה את ההחזקה בממכר הוא נושא בסיכון של פגיעה פיסית או משפטית בנכס. פגיעה כזו לא תיחשב לפיכך כהפרת חוזה מצד המוכר, ובהיעדר הפרה אין המוכר זקוק לפטור מתרופות בשל הפרה שמספק סעיף 18 לחוק התרופות. זאת ועוד, אף התוצאה האופרטיבית שאליה הגיע בית המשפט - התואמת את סעיף 22 לחוק המכר - אינה תואמת את התוצאות של דין הסיכול (תקציר מתוך המאמר).