השקעה חברתית בישראל: [מתוך המדור: רווחה]

באופן מסורתי, תפקידה העיקרי של מדינת הרווחה היה להבטיח הגנה חברתית לתושביה במצבים של היעדר הכנסה מספקת והיעדר משאבים ראויים לענות על צורכיהם. אולם אפשר גם לראות במדינת הרווחה גורם שיוכל לא רק לחלק מחדש את המשאבים אלא גם לתרום לייצורם. גישת ההשקעה החברתית גורסת כי למדינת הרווחה תפקיד חשוב בחיזוק ההון האנושי של תושביה על מנת שיוכלו לממש את יכולותיהם ובכך גם לתרום לצמיחת המשק. אף שהרעיון של השקעה חברתית לא השתרש בשיח הציבורי בישראל, שורה של תוכניות חברתיות שאומצו בשנים האחרונות — כגון השקעה במערכת החינוך והטיפול בגיל הרך, תוכניות לשילוב בשוק העבודה ותוכנית חיסכון לכל ילד — נועדו לקדם הלכה למעשה השקעה חברתית בתושבי ישראל. ואמנם, ממצאי המחקר מצביעים על כך שחלקה של ההוצאה החברתית המוקדש להשקעה חברתית בישראל גדל במהלך העשור האחרון והוא גבוה לעומת מדינות רווחה אחרות. עם זאת, היות וסך ההוצאה החברתית בישראל נמוכה, גם ההוצאה על השקעה חברתית עדיין נמוכה באופן יחסי. המחקר בוחן את היתרונות ואת המגבלות של השקעה חברתית בישראל ובמדינות רווחה אחרות עם דגש על ההשלכות של אימוץ מדיניות זו על המאבק בעוני ובאי שוויון בהווה ועל הנטייה של תוכניות השקעה חברתית להיטיב עם אוכלוסיות חזקות יותר ולאו דווקא עם מי שחיים בעוני. מסקנות המחקר מצביעות על האפשרויות הגלומות באימוץ מדיניות של השקעה חברתית, אולם מוטב אם תתאפשר נגישות לתוכניות הללו גם לקבוצות מודרות ולא ייפגע תפקידה של מדינת הרווחה כמספקת הגנה חברתית ראויה (מתוך המאמר)