Abstract
המאמר מתאר את התארגנותן של נפגעות מדיניות הדיור הציבורי בישראל. במאמר זה השתמשו המחברות במושג של ליסטר "יכולת פעולה", כדי לנתח את התארגנויות המחאה של נשים על רקע שחיקת מנגנון הדיור הציבורי. המאמר מבוסס על מחקר, שבחן את התהליך שהביאן לגלם יכולת פעולה משותפת לצורך מחאה, והוא מציג כגורמים מניעים להתארגנות, הן את הבנתן של הנשים את המשמעויות כבדות המשקל הגלומות בחסרון דיור והן את היחשפותן למחאה חברתית כאסטרטגיית התנגדות דמוקרטית. עוד לימד המחקר שהמפגש של הנשים עם סוכני מדינת הרווחה הוא זירה המקדמת את תהליך ההתארגנות. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 123-156 |
| Number of pages | 34 |
| Journal | ביטחון סוציאלי |
| Volume | 106 |
| State | Published - 2019 |
UN SDGs
This output contributes to the following UN Sustainable Development Goals (SDGs)
-
SDG 1 No Poverty -
SDG 10 Reduced Inequalities -
SDG 11 Sustainable Cities and Communities
IHP publications
- IHP publications
- Homeless persons
- Housing
- Housing policy
- Mother and child
- Motivation (Psychology)
- Online social networks
- Poor
- Poverty
- Protest movements
- Public housing
- Social movements
- Social service
- Welfare state
- Women
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver