TY - JOUR
T1 - התלמוד: האם ללמדנים בלבד?
T2 - [רב-שיח]
AU - פורסטנברג, אריאל
AU - לאסט-סטון, סוזן
AU - בויארין, דניאל
AU - קלדרון, רות
AU - אבן ישראל, עדין
AU - לוינס, עמנואל
AU - הנסל, ז'ואל
N1 - התלמוד: האם ללמדנים בלבד? זו כותרתו של הסימפוזיון בגיליון החמישי של זהויות. משתתפים בסימפוזיון: סוזן לאסט סטון, דניאל בויארין, רות קלדרון, הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, ז'ואל הנסל ועמנואל לוינס. מאמרה של סוזן לאסט סטון, 'התלמוד - משמעותו העכשווית', מופיע בעמודים 14-16. מאמרו של דניאל בויארין, 'הגמרא והתפוצות', מופיע בעמודים 17-19. ריאיון עם רות קלדון, מופיע בעמודים 20-25. שיחה עם הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ מופיעה בעמודים 26-30. הקדמתו של ז'ואל הנסל לדבריו של עמנואל לוינס, מופיעה בעמודים 31-33. מאמריו של עמנואל לוינס, הקדמה ל"ארבע קריאות תלמודיות" ופתח דבר ל"מן המקודש לקדוש - חמש קריאות תלמודיות חדשות", מופיעים בעמודים 34-42, 43-44.
PY - 2014
Y1 - 2014
N2 - למדנות יהודית זוהתה במהלך הדורות עם בקיאות בש"ס כולו ועם הבנה מעמיקה של סוגיותיו. בעבר יכול היה כל איש, לכאורה, להיכנס לבית המדרש וללמוד, אולם בפועל נשמר הידע התלמודי בקרב אליטה של למדנים. למן המחצית השנייה של המאה העשרים הלכה וגדלה נגישותו של הציבור הרחב לתלמוד, והעיסוק בו הפך נחלתן של קבוצות רבות ומגוונות: התפתחות "חברת הלומדים" הפכה את לימודו לעיסוקם היומיומי העיקרי של עשרות אלפי תלמידי ישיבות; מפעל התלמוד של הרב עדין שטיינזלץ אפשר את הקריאה בגמרא לכל אדם; בתי מדרש בסגנון ההתחדשות היהודית והקהילות הלומדות פתחו את הספרים החתומים לפני יהודים ממסגרות דתיות, מסורתיות וחילוניות שונות, המנהלים אורחות חיים מגוונים; ומפעל "הדף היומי" יצר מפגש אינטנסיבי בין אנשים עובדים לטקסט המורכב. על משמעות השינוי בלימוד התלמוד ועל השאלות העולות ממנו דן רב השיח הנוכחי. (מתוך המאמר)
AB - למדנות יהודית זוהתה במהלך הדורות עם בקיאות בש"ס כולו ועם הבנה מעמיקה של סוגיותיו. בעבר יכול היה כל איש, לכאורה, להיכנס לבית המדרש וללמוד, אולם בפועל נשמר הידע התלמודי בקרב אליטה של למדנים. למן המחצית השנייה של המאה העשרים הלכה וגדלה נגישותו של הציבור הרחב לתלמוד, והעיסוק בו הפך נחלתן של קבוצות רבות ומגוונות: התפתחות "חברת הלומדים" הפכה את לימודו לעיסוקם היומיומי העיקרי של עשרות אלפי תלמידי ישיבות; מפעל התלמוד של הרב עדין שטיינזלץ אפשר את הקריאה בגמרא לכל אדם; בתי מדרש בסגנון ההתחדשות היהודית והקהילות הלומדות פתחו את הספרים החתומים לפני יהודים ממסגרות דתיות, מסורתיות וחילוניות שונות, המנהלים אורחות חיים מגוונים; ומפעל "הדף היומי" יצר מפגש אינטנסיבי בין אנשים עובדים לטקסט המורכב. על משמעות השינוי בלימוד התלמוד ועל השאלות העולות ממנו דן רב השיח הנוכחי. (מתוך המאמר)
UR - https://uli.nli.org.il/discovery/search?vid=972NNL_ULI_C:MAIN&query=lds05,contains,001109949
M3 - מאמר
VL - 5
SP - 11
EP - 44
JO - זהויות
JF - זהויות
ER -