Abstract
במאמר זה יידונו מבעים מלשון הדיבור של ימינו הפותחים בפועל עומד, בעיקר אנאקוזטיבי, בצורה ניטרלית בלתי משתנה (גוף שלישי זכר יחיד שאינו מאזכר שם מסוים) או בשם תואר המייצג פרדיקט חד-מקומי. הצירוף השמני המייצג את המשתתף היחיד באירוע, כלומר את הנושא התמטי, מופיע לאחר הפרדיקט. ואולם צ"ש זה אינו הנושא הדקדוקי כיוון שאין התאם במין ובמספר בינו ובין כינוי הגוף המאוגד בפרדיקט הפועלי או התוארי. כאשר צ"ש זה מיודע הוא נוטה להיות מסומן בדיבור באמצעות המושא "את", שאינה צפויה מבחינה דקדוקית. מימוש בלתי הגיוני זה של מילית המושא אינו עקיב ואינו אחיד, והוא משתנה מדובר לדובר, ממשלב למשלב ואף מפרדיקט אחד למשנהו. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 251-277 |
| Number of pages | 27 |
| Journal | לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה |
| Volume | 77 |
| Issue number | ב-ד |
| State | Published - 2015 |
IHP publications
- IHP publications
- Hebrew language, Modern
- Hebrew language -- Spoken Hebrew
- Grammar, Comparative and general -- Noun phrase
- Grammar, Comparative and general -- Sentences
- Grammar, Comparative and general -- Pronoun
- Typology (Linguistics)
- Grammar, Comparative and general -- Grammaticalization