התפיסה של יהודים-ישראלים את הישותיות של יהודים ושל ישראלים

נקודת המוצא של מחקר זה היא כי אנשים מחזיקים בתאוריה אינטואיטיבית על אודות טבעה של קבוצת ההשתייכות שלהם (קבוצת הפנים). המחקר מתמקד בתפיסתם של יהודים ישראלים את הישותיות של קבוצות ההשתייכות שלהם – "יהודים" ו"ישראלים". תפיסת ישותיות, אשר לא נחקרה עד כה בהקשר של זהות יהודית וזהות ישראלית, היא התאוריה האינטואיטיבית והבלתי-מודעת המאפיינת תפיסה חברתית של קבוצות, תפיסה המבטאת את המידה שבה אוסף פרטים חברתי נתפס כישות קוהרנטית, מאוחדת ובעלת משמעות (Campbell, 1958). כאשר מדובר בתפיסת ישותיות של קבוצת הפנים של הפרט, עשויה להיות לתאוריה זו השפעה על תחושת ההשתייכות של האדם לקבוצה, על התנהגותו כלפי הקבוצה, על עמדותיו כלפי חברותו בה, על מידת המעורבות שלו בקבוצה ועוד. במחקר השתתפו 183 מבוגרים צעירים יהודים ישראלים, שהשיבו על שאלון שהתייחס לשתי קבוצות-פנים שלהם – "ישראלים" ו"יהודים". ממצאי המחקר מראים כי מידת הישותיות המיוחסת לשתי הקטגוריות החברתיות הללו היא דומה ובינונית בעוצמתה, אולם יש הבדלים בין הקטגוריות החברתיות בקווי היסוד שעליהם נשענת תפיסת הישותיות של הקטגוריה. תפיסת הישותיות של קטגוריית היהודים מעידה כי מיוחסת לה מהותנות המבוססת על מטען היסטורי ואידאולוגי, ואילו תפיסת הישותיות של קטגוריית הישראלים ממוקדת יותר בחברי הקטגוריה מאשר בקטגוריה עצמה, והיא מבוססת על תפיסה אישית, חברתית ועכשווית יותר. (מתוך המאמר)