Abstract
גאוגרפיה מקודשת, המייחדת מקום מסויים על פי מקומות אחרים בהקשרים מיתולוגיים, פולחניים וספרותיים בזיקה להתגלות אלוהית, בחירה, לקדושה ייחודית ולעלילה מכוננת שחשיבותה חורגת מגבולות הזמן והמקום, נמנית עם מאפייני היצירה הדתית בדתות השונות בתרבויות השונות, מן העת העתיקה עד לימינו, והיא קשורה לזיכרונות מיתולוגיים ולזיהויה של תרבות לאומית-דתית ייחודית. בתרבות היהודית בעת העתיקה המקום המקודש שבמסורות כתובות משתנות היה קשור למקום משכנו של האל וזוהה עם שני הרים: הר המוריה והר ציון. כיום אין הר המכונה הר המוריה משום שהר המוריה הוא זה הנקרא הר הבית. המסורות העתיקות מהעידן המקראי אינן מדברות בהר ציון, המוכר לנו היום כקבר דוד, אלא בהר המתקרא היום הר הבית. המאמר מתייחס לעת העתיקה ולשלהי העת העתיקה, ומבקש להראות שהשינוי בשמו של המקום המקודש ובזיכרונות הניקשרים אליו, קשור בפולמוס ובמחלוקת בין קבוצות שונות שנאבקו על מהות מקום המקודש, הזמן המקודש והזיכרון המקודש.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 1-13 |
| Number of pages | 13 |
| Journal | ארץ ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה |
| Volume | 28 |
| State | Published - 2007 |
IHP publications
- IHP publications
- Zion, Mount (Jerusalem, Israel)
- Temple Mount (Jerusalem, Israel)
- Eretz Israel -- History -- To 586 B.C
- Eretz Israel -- History -- 586 B.C.-70 A.D., Exilic and Second Temple period
- Sadducees
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver