וינה-ברלין-הוליווד: דרכה של וינה 1900 אל המאה ה-20

המאמר מראה כיצד השפיעה החוויה הווינאית שלפני מלחמת העולם הראשונה על הקולנוע הגרמני לאחריה, ולימים אף על הקולנוע ההוליוודי. במרכז המאמר קולנוענים יהודים שעזבו את הקיסרות האוסטרו-הונגרית, היגרו לברלין של רפובליקת ויימאר, ומשם, בצוק העתים - להוליווד. רבים מהם, כגון פריץ לאנג, בילי ויילדר, פרד זינמן ומייקל קורטיז, תרמו תרומה מכרעת לעיצובו של הקולנוע האמריקאי בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, שבלעדיהם היה נראה אחרת לגמרי. המחבר מציע לנו מבט אחר על הסרטים, שנחשבו עד כה סמלים של הסרט הלאומי-גרמני, ונותחו כמי שעוסקים בעיקר בפתולוגיה הגרמנית שהובילה לנאציזם (תוך התעלמות בלתי מובנת מהעובדה שיוצריהם היו יהודים). הוא מראה שהסרטים עוסקים, בעיקר, בחוויית הזרות הכפולה של יוצריהם - כמהגרים וכיהודים - במרחב העירוני המודרני, ברחוב. המאמר עוסק בשאלות של יהדות, הגירה, אורבניות, חרדת קיום ותחושת זרות, המגדירות את החוויה האורבנית המודרנית. אשכנזי מסמן את ההגירה הפופולרית של רעיונות, שמקורם בווינה 1900, אל העולם החדש, באמצעות המדיום הקולנועי שהפנים את הפרוידיאניות. בתיווכו הפכה הפסיכואנליזה לכוח משפיע ומעצב של האדם המערבי המודרני. חוויית היחיד, העומדת במרכז המאמר ממוקמת בעיר המודרנית על רחובותיה ואנשיה. (מתוך המאמר)