Abstract
באוגוסט 2005 החלה לפעול בישראל תכנית מהל"ב, הידועה בשיח הציבורי בכינויה "תכנית ויסקונסין", תוך התנגדות ציבורית עזה. אולם, מיד לאחר הפעלת התכנית, חלו שינויים מבניים מהירים שהובילו לאחר מכן להחלפתה בתכנית "אורות לתעסוקה" ובסופו של דבר לסגירתה, הזמנית לפחות, ב-2010. בניגוד לתפיסה המקומית, הרואה במודל ויסקונסין מודל אפשרי יחיד לחיקוי, התכנית הישראלית הייתה חלק ממגמה גלובלית להפעלת מדיניות אקטיבציה שנועדה להפוך את האזרחים לשחקנים פעילים שמאמציהם לשוב לעולם העבודה בשכר הם תנאי לזכאותם לקבלת הסיוע של המדינה. על אף קיום רפרטואר עשיר של תכניות מגוונות ברחבי העולם, התכנית הישראלית שנבחרה דומה דמיון רב לזו שהופעלה במדינת ויסקונסין שבארה"ב ומבוססת על יסודותיה. מאמר זה מראה כי מודל ויסקונסין היה היחיד שעמד על הפרק במהלך מרבית שלבי ייבוא התכנית ואליו התייחסו תומכי התכנית ומתנגדיה כאחד. שילוב בין יחסי הכוח המוסדיים בהקשר המקומי, ובמיוחד עוצמתו של משרד האוצר, לבין יחסי הכוח הגיאופוליטיים וההשפעה המוטמעת של ארה"ב על ישראל, עשוי להסביר כיצד התפתח המודל הישראלי ומדוע לא טופלו מראש המרכיבים שהביאו להצלחתו המוגבלת מאוד ולהפסקת התכנית לפני הרחבתה לכל רחבי המדינה. (מתוך המאמר)
| Translated title of the contribution | Wisconsin in Israel : The Influence of Ideological Hegemony over the Decision-Making Chronicle of the Activation Policy |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 7-40 |
| Number of pages | 34 |
| Journal | רבעון לכלכלה |
| Volume | 58 |
| Issue number | 1-2 |
| State | Published - 2011 |
IHP publications
- IHP publications
- Economic policy
- Employee motivation
- Guaranteed annual income
- Occupational training
- Unemployment
