זכויותיהם של להט"בים במשפט הבינלאומי

האמנות הבינלאומיות העיקריות לזכויות אדם אומצו בטרם עלתה לשיח הציבורי השאלה של זכויות הלהט"בים, והן אינן מתייחסות להפליה על רקע נטייה מינית או לצורך להגן על זכויות אחרות של להט"בים. עם זאת, הוועדות לזכויות האדם של האו"ם וטריבונלים אזוריים לזכויות אדם הכירו בכך שיש לפרש את האיסור על הפליה באמנות ככולל הפליה על רקע נטייה מינית. המגמה המסתמנת היום היא לקבוע כי בהכרה בברית זוגיות או במתן זכויות כלכליות או חברתיות לזוגות לא נשואים אין המדינה רשאית להפלות בין זוגות דו-מיניים לבין זוגות להט"בים. בנוגע למצעדי גאווה, הגבלות עליהם הנובעות מאופיים או מטבעם כאירועים להט"בים אינן עולות בקנה אחד עם הוראות של אמנות בינלאומיות לזכויות אדם. באשר לשאלות של זהות מגדרית, נראה כי מדינות חייבות לאפשר ביטוי במסמכים רשמיים לשינוי מין ולהסיק את המסקנות הנובעות משינוי זה, כגון הזכות של אדם להינשא לגבר או אישה. דומה איפוא, כי הכרה הולכת וגוברת בזכויותיהם של להט"בים משקפת את השינויים החלים עם הזמן בנורמות החברתיות הפנימיות של מדינות, המשתקפים בסופו של דבר גם בנורמות משפטיות בינלאומיות. ואולם, השוני הרב בנורמות החברתיות והמשפטיות הפנימיות של מדינות בסוגיה זו, והצורך של גופים בינלאומיים לשמור על הלגיטימיות שלהם כלפי כל המדינות שהם צד לאמנות שהם מנטרים, גורמים לכך שההתקדמות במישור הכלל-עולמי תהיה איטית מזו שבמישור האירופי.