זכות העובדים להגנה על מידע פרטי בעידן של הגנת סייבר

עינת אלבין, גיל עומר

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

הגנת סייבר נהפכה בשנים האחרונות למאמץ ראשון במעלה. חברות וכן ממשלת ישראל מאמצות מדיניות בתחום ההגנה על הסייבר ורוכשות תוכנות לשלל מטרות, ביניהן הגנה על מאגרי מידע ועל מערכות ממוחשבות, מתן שירות שוטף וכן הגנה על אינטרסים בטחוניים, חברתיים וסביבתיים. אולם ההגנה על הסייבר נעשית, בין היתר, על-ידי ניטור פעולות של עובדות ועובדים – איסוף מידע רב על-אודותיהם, לרבות מידע פרטי, עיבודו, הסקת מסקנות, ולעיתים אף העברת המידע לידיים שלישיות. פעולות אלו פוגעות בזכות הבסיסית להגנה על מידע פרטי. מאמר זה עוסק במתח העדין שבין חשיבות ההגנה על המרחב הקיברנטי לבין זכות העובדים להגנה על מידע פרטי. בעומדו על החובות המשפטיות שיש למעסיקים, על העדר האחריות של חברות הטכנולוגיה להגן על פרטיות המידע, על התפקיד שממלאים בהקשר זה המאסדרים – מערך הסייבר הלאומי והרשות להגנת הפרטיות – כמו-גם על החשש מגישת הבטחוניזציה בתחום ההגנה על הסייבר, המאמר מצביע על הפררוגטיבה המועצמת שיש למעסיק לפגוע בפרטיות המידע של העובדים. המאמר מראה גם כי דיני הגנת הפרטיות בעבודה, כפי שפותחו על-ידי בית-הדין הארצי לעבודה בשני פסקי-דין מרכזיים – איסקוב ענבר וקלנסווה – ומיושמים בפסיקה הישראלית, אינם נותנים מענה מלא להגנה על הזכות למידע פרטי בעידן של הגנת סייבר. המאמר מסכם עם הטענה כי יש לכייל את הכלים הקיימים על-מנת להתאימם לאתגר של הגנת סייבר, וכן לאמץ כלים משפטיים נוספים מדיני העבודה וכן מהדין האירופי לצורך הגנה על מידע פרטי. כלים אלו עשויים להיות רלוונטיים גם למקרים נוספים שבהם מידע פרטי של עובדים נפגע, מעבר להגנת סייבר. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)1-51
Number of pages51
Journalמשפט וממשל
Volumeכ"ח
StatePublished - 2024

IHP publications

  • IHP publications
  • Employee rights
  • Privacy
  • Information science
  • Data protection
  • Cybernetics
  • Data warehousing
  • Industrial relations
  • Labor laws and legislation
  • Employees
  • Information technology
  • Delegated legislation
  • Databases

Cite this