Abstract
היציאה החד-צדדית של צה"ל מדרום לבנון מייצגת מקרה ייחודי שבו מילאה תנועת מחאה חוץ-פרלמנטרית תפקיד מרכזי בעיצוב סדר היום הלאומי-ביטחוני, אגב קריאת תיגר על צה"ל שנקט עמדה מנוגדת בתכלית. מבחינת תוצאותיו ייצג המהלך את הצלחתה של החברה האזרחית לאכוף את רצונה (ובעיקר את הגיונה) על הממסד הצבאי-ביטחוני, למרות המונופול שיש לגוף זה על עיצוב מדיניות הביטחון. זאת ועוד, ראשיתה של תנועת מחאה זו ביוזמה של נשים (תנועת "ארבע אמהות"), אמהות בפועל ובכוח של חיילים בצה"ל, שבדמיון מסוים לנשות Plaza de Mayo בארגנטינה של שלטון הצבא, סחפו אחריהן גברים רבים, כולל קצינים בכירים במילואים. נשים אלה עוררו דיון ציבורי נוקב, שעיצב מחדש את דעת הקהל הישראלית בעניין נוכחות צה"ל בדרום לבנון והביא להחלטת הממשלה על יציאה חד-צדדית מהאזור וליציאה ממנו בפועל במאי 2000. מאמר זה עוסק בזיהוי מקורותיה של תנועת המחאה, שיקוליהם של מצדדי היציאה מלבנון והאמצעים ששימשו אותם. המאמר בוחן את התנאים המיוחדים שאפשרו את הצלחתה של החברה האזרחית לעצב סדר יום ביטחוני חדש באמצעות דיאלוג ציבורי וניצול יעיל של התקשורת - כל זאת בעת ויכוח גלוי עם צה"ל הרשמי ובראשו הרמטכ"ל, שדבק בהתנגדותו ליציאה חד-צדדית מלבנון ואף נתן לכך ביטוי פומבי גם לאחר שהתקבלה החלטת הממשלה בעניין. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | צבא שיש לו מדינה (קובץ בעריכת גבי שפר) |
| Place of Publication | ירושלים |
| Publisher | מכון ון ליר |
| Pages | 21-34 |
| Number of pages | 14 |
| ISBN (Print) | 9789654079204 |
| State | Published - 2007 |
IHP publications
- IHP publications
- Civil society
- Operation Peace for Galilee, 1982-1985
- Israel -- Security
- Civil-military relations
- Protest movements