חומרי הדברה, חומרים רפואיים ומוצרי טיפוח בנחלי החוף בישראל בגל השיטפון הראשון: נוכחות וריכוזים: [מתוך המדור: חזית המחקר]

חומרי הדברה, חומרים רפואיים ומוצרי טיפוח אישיים מוצאים את דרכם לסביבה החקלאית דרך שימוש בשדה והשקיה בקולחים. באזורים צחיחים למחצה, כמו ישראל, אירוע הגשם המשמעותי הראשון גורם לסחף קרקעות חקלאיות לנחלים ולזליגת מזהמים אורגניים מהסביבה החקלאית למערכת אקולוגית רגישה זו. נוסף על כך, הסביבה הנחלית חשופה למזהמים אורגניים מנגר עירוני ומגלישות ממתקני טיפול בשפכים. במחקר זה אופיינו וכומתו מזהמים אורגניים מומסים במי השיטפון וספוחים על גבי חלקיקים מרחפים בגל השיטפון הראשון של העונה (2019/20) בשבעה נחלי חוף.60 מזהמים אורגניים שונים כומתו במי השיטפון ו-48 בחלקיקים המרחפים. בדוגמאות מי השיטפון הסכום הגבוה ביותר של ריכוזי חומרי הדברה נמצא בנחל הקישון, ועמד על כ-13,900 ננוגרם לליטר; הסכום הגבוה ביותר של ריכוזי החומרים הרפואיים ומוצרי הטיפוח נמצא בנחל חילזון, ועמד על כ-2,090 ננוגרם לליטר. בדוגמאות החלקיקים המרחפים הסכום הגבוה ביותר של ריכוזי חומרי ההדברה נמצא בנחל אלכסנדר, והיה 425 ננוגרם לגרם; הסכום הגבוה ביותר של ריכוזי החומרים הרפואיים ומוצרי הטיפוח נמצא בנחל חילזון, ועמד על 494 ננוגרם לגרם. הרכב תערובת המזהמים וריכוזם היה שונה בין הנחלים וזאת בשל השונות המרחבית ושימושי הקרקע האופייניים לכל אגן היקוות. בכל הנחלים נמצא שריכוזי חומרי ההדברה במי השיטפון חושפים את אוכלוסיית שוכני קרקעית הנחל לפוטנציאל רעילות אקוטית בינוני, בעוד שאוכלוסיות הסרטנונים והדגים לא נמצאות בסכנה אקוטית. המידע ממחקר זה ומסקנותיו מדגישים את הצורך בניטור סדיר של נחלי ישראל עבור מזהמים אורגניים שמקורם בפעילות חקלאית ועירונית כדי להעריך את ההשפעות האקו-טוקסיקולוגיות על הסביבה הנחלית ובהתאם לכך לצאת בהמלצות לקביעת מדיניות.