Abstract
לירושלים הייתה מאז ומעולם בעיה של אספקת מים בשל מיקומה הטופוגרפי ומיעוט של מקורות מים יציבים בקרבתה. כל עוד אוכלוסיית העיר הייתה מצומצמת, כפי שהיה למשל בתקופת הברזל 2 (586-1000 לפסה" בקירוב), די היה במי מעיין הגיחון הנובע למרגלותיה ובאיסוף מי נגר עילי כדי לספק את צורכי תושביה. למן התקופה החשמונאית, במאה הב' לפסה"נ, גדלה ירושלים באופן מואץ. על פי אומדנים שמרניים, במאה הא' לסה"נ מנחה אוכלוסיית העיר 30,000-20,000 נפש. כמו כן, המים הרבים שנדרשו לעבודת המקדש, והעלייה הניכרת במספר עולי הרגל שהגיעו לעיר כמה פעמים בשנה, חייבו מציאת פתרונות לאספקה סדירה של כמויות גדולות של מים. כמות גדולה של מים נצטרכה גם לאחר חורבן ירושלים, עם ייסודה של הקולוניה הרומית איליה קפיטולינה בראשית המאה הב' לסה"נ. הפתרון העיקרי למצוקה זו נמצא בהובלת מים העירה באמצעות מערכת של אמות מאזור הר חברון שמדרום לעיר,שם המעיינות שופעים ונובעים בגובה רב. במערכת זו ארבע אמות מים נפרדות, שבמרכזן שלוש בריכות אגירה גדולות המכונות "בריכות שלמה".במאמר זה נידונה האמה שמקורה בנחל הפירים ושהובילה מים מעין הביאר, הנמצא כ-16 ק"מ מדרום לירושלים, אל בריכות שלמה (להלן: 'אמת הביאר'). אורכה של האמה כ"5 ק"מ, ובה חמישה חלקים עיקריים: מעיין קרסטי, מנהרה תת קרקעית ובה פירים לאיחוז מי תהום (Cuniculus; להלן: 'מנהרת הפירים'), אמה עילית, מנהרה חוצה רכס (להלן: 'מנהרת דהר בקו'), ושוב אמה עילית המסתיימת באיזור בריכות שלמה. במאמר מתאר כיצד בעזרת טכנולוגיה מתקדמת ושימוש ארכיטקטורה ייחודית הצליחו בוני האמה להגדיל באופן ניכר את כמות המים שסופקה לירושלים,באמצעות פיתוחה של מנהרת הפירים. (מתוך המאמר)
| Translated title of the contribution | New discoveries in architectural, hydro-logical and chronological research of the Biar aqueduct to Jerusalem |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Journal | חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה : קובץ מחקרים |
| State | Published - 2021 |
IHP publications
- IHP publications
- Aqueducts
- Eretz Israel -- History -- 586 B.C.-70 A.D., Exilic and Second Temple period
- Jerusalem (Israel) -- Antiquities
- Jerusalem (Israel) -- History -- 586 B.C.-70 A.D., Exilic and Second Temple period
- Solomon's Pools (West Bank)