Abstract
בשני העשורים הראשונים של המאה השלוש עשרה חיו בגרמניה שורה נכבדה מאוד של חכמים חשובים, ובראשם ר' יהודה החסיד, ראבי"ה, ר' ברוך בן שמואל ממגנצא, ר' שמחה בן שמואל משפיירא ור' אלעזר מוורמייזא. במאמר זה המחבר טוען, שמסיבות שאינן ברורות לנו, קבוצה נכבדה זו של חכמים לא הצליחה להעמיד תלמידים הרבה ותלמידיהם הבולטים עזבו את גרמניה ועברו למזרח. במשך שנות דור, ברבע השני של המאה השלוש עשרה, לא פעלו בגרמניה חכמים בעלי שיעור קומה, ובתי המדרש שם נחלשו מאוד. עוד טוען המחבר כי כמחצית מהחכמים המעטים שנותרו בגרמניה באותן שנים התרכזו משום מה בעיר וירצבורג, עיר שלא הייתה מרכז תורני חשוב עד אותם ימים. המשבר בלימוד התורה בגרמניה נמשך כדור אחד בלבד, ור' מאיר בן ברוך מרוטנבורג הוא שחידש את התנופה בלימוד התורה שם. נתון זה מחייב הערכה מחודשת של פועלו, שכן עתה מתברר שהוא התייצב על בימת ההיסטוריה לא כממשיכם של הדורות הקודמים, אלא כמקומם מחדש את בית המדרש של גרמניה, שנדם לפתע למשך דור אחד. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 549-567 |
Number of pages | 19 |
Journal | תרביץ: רבעון למדעי היהדות |
Volume | 82 |
Issue number | 4 |
State | Published - 2014 |
IHP publications
- IHP publications
- יהודי גרמניה -- וירצבורג
- Jews -- Germany -- Würzburg
- היסטוריה יהודית -- ימי הביניים
- Jews -- History -- Middle Ages, 500-1500
- חסידי אשכנז
- מאיר בן ברוך מרוטנברג -- רב -- 1220-1293
RAMBI Publications
- Rambi Publications
- Tosafists
- Rabbis -- Germany -- History
- Jews -- Germany -- History -- Middle Ages, 500-1500