חשבון נפש דמוקרטי: על פי משנתו של מנחם בגין

האם ערכים דמוקרטיים וליברליים עומדים בסתירה לתפישות לאומיות ומחוייבות כלפי בטחון המדינה? האם השקפה פוליטית לאומית - ביטחונית משמעה פגיעה הכרחית בזכויות אדם? עיינו בניסיון למצוא את עמק השווה בין השניים לאור משנתו של מנחם בגין. אנו נבקש לטעון נגד שתי תפיסות רווחות בציבוריות הישראלית, בעיקר בשיח הפוליטי אך במידה מסוימת גם בשיח התאורטי־הפילוסופי. לפי התפיסה הראשונה, יש ניגוד בין השקפת עולם לאומית לבין השקפת עולם דמוקרטית־ליברלית. לפיכך ככל שאדם הוא "לאומי" יותר, כן קטנה מחויבותו לדמוקרטיה; ולהפך: ככל שאדם מחויב יותר לערכי הדמוקרטיה והליברליזם, כך הוא מחויב פחות לערכים לאומיים. לפי התפיסה השנייה, שהיא מקרה פרטי של הראשונה, יש ניגוד בין דאגה לביטחון לאומי לבין דאגה לזכויות אדם. כלומר, ככל שאדם מזוהה יותר עם דאגה לביטחון לאומי והשקפה "ביטחוניסטית", כן תגבר נכונותו להקריב זכויות אדם העומדות בדרכה של ההגנה על הביטחון, ולהפך. להוכחת הטענה נסתייע במשנתו ובפועלו של ראש הממשלה מנחם בגין ז"ל, אגב הבאת הדברים בשם אומרם. איש לא יחלוק על השקפת עולמו הלאומית של בגין, ואיש גם לא יחלוק על מחויבותו לביטחון ישראל. אף על פי כן אנו מבקשים לטעון כי מנחם בגין היה דמוקרט וליברל לעילא ולעילא וכי הוא היה נאמן להגנה על זכויות האדם גם כאשר הן התנגשו עם הביטחון הלאומי.