Abstract
מאמר זה מציג בקווים כלליים את הבסיס התיאורטי לדיני הטעות וההטעיה בכריתת חוזה, ומנתח שתי סוגיות הקשורות למצב הנפשי או לאשם של הצד האחר - זה שלא טעה או הוטעה. במישור התיאורטי הניתוח הכלכלי מלמד כי יעילותם של חוזים מותנית בכך שבידי המתקשרים יהיה מידע מלא פחות או יותר, ומכאן יש הצדקה לכאורית לאיסורי הטעיה ולהטלה של חובות גילוי. בד בבד הניתוח הכלכלי חושף מגוון של שיקולים שבגינם דווקא הימנעות מגילוי, ואפילו שקרים ממש, עשויים להיות יעילים. בחינה של הדין הנוהג מעלה כי מעבר להארה הבסיסית בדבר חשיבות המידע (ומכאן להצדקה הבסיסית לאיסורי הטעיה ולהטלה של חובות גילוי) אין בו ביטוי ממשי לשיקולים דאונטולוגיים. דא עקא, שתורות המוסר הדאונטולוגיות עצמן אינן מובילות למסקנות ברורות. השיקולים שעניינם האיסור המוסרי המוגבל בנוגע לשקרים והטעיות של הצד האחר מתנגשים בשיקולים שעניינם הסייגים לחובתו המוסרית של הטועה לקיים הבטחות. על אלה יש להוסיף את המתח בין החובה להשיא את הרווחה הכלכלית לבין ההכרה באופציה הדאונטולוגית להעדיף לעיתים את האינטרס העצמי על קידום הטוב החברתי. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | ספר אור (קובץ) |
| Publisher | נבו הוצאה לאור בשיתוף עם בית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה |
| Pages | 203-258 |
| Number of pages | 56 |
| ISBN (Print) | 9789654420990 |
| State | Published - 2013 |
IHP publications
- IHP publications
- Contracts
- Deception
- Ethics
- Law and economics
- Mistake (Law)