TY - JOUR
T1 - טקס קריאת התורה (נחמיה ח 12-1)
AU - יפת, שרה
N1 - נכלל ב"שוב ה' את שיבת ציון", 2017, כרך ב, עמ' 467–482 (פרק כב)
PY - 2013
Y1 - 2013
N2 - האירוע של קריאת התורה 'ביום אחד לחדש השביעי' מוצג בנחמיה ח כאירוע ספונטני: קהל האנשים שהתאסף בירושלים בראש החודש השביעי מבקש מעזרא הסופר להביא אליו את ספר התורה. עזרא נענה, מביא את הספר וקורא בו לפני כל הקהל 'מן האור עד מחצית היום' (ח 3.) ואולם, העיון בתיאור האירוע מגלה שאין זה אירוע ספונטני כל עיקר; זהו אירוע מובנה שתוכנן מראש ולו קווים טקסיים מובהקים. קריאת התורה היא אפוא טקס, שקוויו הריטואליים חד־משמעיים. מטרת המאמר היא לגלות את קווי האופי של טקס קריאת התורה, על מה שיש בו ומה שאין בו. מתברר שהטקס כפי שהוא מוצג בנחמיה ח אינו דומה לשום דבר הידוע לנו ממקורות המקרא, אבל בכל זאת נשאלת השאלה אם אפשר למצוא לו מקבילות בספרות המקראית ובהסטוריה המקראית, או לגלות את המקורות שאפשר שהשפיעו עליו. בהמשך לבירור זה בוחן המאמר אם היו לטקס קריאת התורה 'חיי המשך' כלשהם, הן בתקופת שיבת ציון ובימי הבית השני הן בליטורגיה היהודית הבתר מקראית. ההשוואה בין הטקס הזה ובין תפילת בית הכנסת כפי שהיא ידועה לנו, ובחינת המקורות הטקסטואליים הנוגעים לעניין זה מובילים אל המסקנה שיש לראות בטקס קריאת התורה ביטוי חד־פעמי של תקופת שיבת ציון, בנתוניה ההיסטוריים, הפוליטיים, החברתיים והדתיים.
AB - האירוע של קריאת התורה 'ביום אחד לחדש השביעי' מוצג בנחמיה ח כאירוע ספונטני: קהל האנשים שהתאסף בירושלים בראש החודש השביעי מבקש מעזרא הסופר להביא אליו את ספר התורה. עזרא נענה, מביא את הספר וקורא בו לפני כל הקהל 'מן האור עד מחצית היום' (ח 3.) ואולם, העיון בתיאור האירוע מגלה שאין זה אירוע ספונטני כל עיקר; זהו אירוע מובנה שתוכנן מראש ולו קווים טקסיים מובהקים. קריאת התורה היא אפוא טקס, שקוויו הריטואליים חד־משמעיים. מטרת המאמר היא לגלות את קווי האופי של טקס קריאת התורה, על מה שיש בו ומה שאין בו. מתברר שהטקס כפי שהוא מוצג בנחמיה ח אינו דומה לשום דבר הידוע לנו ממקורות המקרא, אבל בכל זאת נשאלת השאלה אם אפשר למצוא לו מקבילות בספרות המקראית ובהסטוריה המקראית, או לגלות את המקורות שאפשר שהשפיעו עליו. בהמשך לבירור זה בוחן המאמר אם היו לטקס קריאת התורה 'חיי המשך' כלשהם, הן בתקופת שיבת ציון ובימי הבית השני הן בליטורגיה היהודית הבתר מקראית. ההשוואה בין הטקס הזה ובין תפילת בית הכנסת כפי שהיא ידועה לנו, ובחינת המקורות הטקסטואליים הנוגעים לעניין זה מובילים אל המסקנה שיש לראות בטקס קריאת התורה ביטוי חד־פעמי של תקופת שיבת ציון, בנתוניה ההיסטוריים, הפוליטיים, החברתיים והדתיים.
UR - https://uli.nli.org.il/discovery/search?vid=972NNL_ULI_C:MAIN&query=lds05,contains,000810226
M3 - מאמר
SN - 0334-2891
VL - 22
SP - 67
EP - 82
JO - שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום
JF - שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום
ER -