Abstract
המאמר עוסק בשני ימי זיכרון לאומיים: יום הזיכרון הישראלי ויום הנכבה הפלסטיני, כפי שהם מצוינים בבית ספר דו-לשוני בישראל. מטרתו המוצהרת של בית הספר ליצור חיים של דו-קיום בין ילדים יהודים לילדים פלסטינים אזרחי ישראל באמצעות שיתוף פעולה שוויוני בתחום החינוך. יום הזיכרון הוא אחד הימים המורכבים ביותר בבית הספר, והוא מגלם בתוכו את שיאו של העימות הלאומי בין שתי הקבוצות. מטרת המחברים היתה לזהות היבטים של זהות לאומית הבאים לביטוי במהלך הימים האלה, ולבחון אם המפגש בין קבוצות הלאום בבית הספר מחריף את הקונפליקט ואת הפערים בזהות, או יוצר זהות דיאלוגית מורכבת יותר. הניתוח מלמד כי שתי קבוצות הלאום עוברות תהליכים שונים זה מזה, בהתאם ליחסי הכוחות שבין קבוצת הרוב לקבוצת המיעוט. עם זאת אפשר לומר, כי בית הספר מאפשר ביטוי לנרטיבים ולזהות העצמאית של כל קבוצה לצד תחושת שותפות ביניהן. ההתמודדות עם הקונפליקט שבין הנרטיבים עשויה לקדם דווקא תקווה לחיים של דו-קיום במדינת ישראל. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 452-483 |
| Number of pages | 32 |
| Journal | מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות |
| Volume | 47 |
| Issue number | 3-4 |
| State | Published - 2011 |
IHP publications
- IHP publications
- Yom ha-zikaron
- Palestinian Nakba, 1947-1948