יוסף הגיבור ו'סופרמן': הנרטיב החינוכי על דמותו של טרומפלדור ועל אירועי תל חי

המאמר בוחן את השינויים בתיאור פרשת תל חי בספרי הלימוד שנלמדו בבתי הספר, מקום המדינה ועד ראשית המאה העשרים ואחת במקצועות שונים כדוגמת מולדת, ספרות והיסטוריה. הנרטיב החינוכי הרשמי הוכתב על ידי הממסד ומבטא את התמורות במציאות הישראלית ובעמדות האליטה. המאמר מצביע על כך שבעשורים הראשונים שלאחר קום המדינה סיפור תל חי וסיפורו של טרומפלדור שימשו כבסיס לנרטיב הרואי שהועבר לנוער. נרטיב זה תאם את המצב המלחמתי המתמשך שבו הייתה נתונה מדינת ישראל. בשנות התשעים, עם השינוי באתוס הציוני ועל רקע הסכמי אוסלו, מזהה פורת תהליך שינוי בנרטיב החינוכי מתיאור מיתי לתיאור היסטורי שמדגיש את ההקשרים ההיסטוריים הכלליים והמדיניים ומצמצם את היסודות ההרואיים שבסיפור האירוע. בראשית המאה העשרים ואחת, עם התפוגגות תהליך השלום וכתוצאה מהשינויים הפוליטיים נעשו ניסיונות, בין היתר באמצעות כלים טלוויזיוניים ואינטרנטיים, לחדש את הדגש על הגבורה באירועי תל חי ולהאדיר את דמותו של טרומפלדור. אולם ניסיון זה התרחש בשנות האלפיים, שהן העמיק קו השבר בין אלה שרואים את דמותו של טרומפלדור כמודל לאלה שמערערים על המסר הסמלי של דמותו ושל אימרתו. הניסיון של מערכת החינוך הפורמלית להכתיב מחדש את הנרטיב ההרואי של טרומפלדור עלה כניגוד לנרטיב הציני שמערער על מיתוס ההקרבה של תל חי.