Abstract
מאמר זה מנתח את עיצוב משטר נתוני האשראי בישראל בשני העשורים האחרונים, ואת התהליך הפוליטי והניסיונות המתמשכים שהובילה המדינה להרחבת מנגנוני המערכת לשיתוף מידע פיננסי של יחידים בין גופים במערכת הבנקאית. תהליך זה, שהגיע לשיאו עם חקיקת חוק שירות נתוני אשראי, התשע״ו- 2016, הוביל לבנייתו של משטר שבו נתון כוח רב בידי גופים פוליטיים ומסחריים, המורשים כעת לאסוף מידע אישי של אזרחים, לדרג אותו ולהשתמש בו לצורכיהם. התהליך אינו מובל בידי המגזר הפיננסי וגם אינו תוצאה של כניסתן של טכנולוגיות חדשות לשוק, אלא מובל בעיקרו בידי שחקנים מדינתיים ומתוך קונפליקט בין מרכזי עוצמה בתוך המדינה. בתהליך זה המדינה מקדמת באופן פעיל את התפתחותם של שווקי האשראי הצרכני, וממשיכה בבנייה ובטיפוח של שוק ההון המקומי. כך ממשיכה מדינת ישראל את מורשת הפיתוח הקפיטליסטי מלמעלה ובד בבד את התרבות הפוליטית האטטיסטית, ששורשיהן בשני העשורים הראשונים של המדינה. בשונה ממתכונת הקפיטליזם אשר רוסן בידי עקרונות לאומיים וסוציאל-דמוקרטיים בשנות החמישים והשישים, משטר נתוני האשראי החדש משקף קפיטליזם אטטיסטי עם עקרונות ניאו-ליברליים: משטר של קידום תחרות מלמעלה, הימנעות משיפוט ערכי של תרבות הצריכה באשראי ובה בעת גם התגברות יכולות המעקב והמשטור של המדינה ושל ארגונים גדולים כלפי אזרחים, תוך דירוגם ועיצוב בחירותיהם. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 124-155 |
| Number of pages | 32 |
| Journal | פוליטיקה: כתב-עת למדע המדינה וליחסים בינלאומיים |
| Volume | 29 |
| State | Published - 2021 |
IHP publications
- IHP publications
- Credit
- Delegated legislation
- Israel -- Economic conditions