Abstract
המושגים 'יישוב ישן' ו'יישוב חדש' חדרו להיסטוריוגרפיה מהגדרות שהיו מקובלות ושכיחות בפולמוס האיאולוגי-החברתי שניטש בעולם היהודי סביב יישובה של ארץ-ישראל מאז שלהי המאה הי"ט. אלו ביטויים ערכיים בעלי מטען אסוציאטיבי, ששורשיו נעוצים בפולמוס רעיוני-חברתי, והם עשויים להתאים לקבוצות הנהגה בעלות תודעה מגובשת. כך למשל ניתן לומר, כי 'יישוב ישן' מובהק היה גרעין העולים החסידים משלהי המאה ה-18, וכמותו היו גרעיני העלייה של תלמידי הגר"א משנת תקס"ח ואילך, מייסדי העדה הפרוורית בצפת ובירושלים. 'יישוב חדש' מובהק ניתן לראות בקבוצה הקטנה של עולי ביל"ו, שהיוותה כביכול אנטי -תיזה מוחלטת לתפיסתו של ה'יישוב הישן', ראדיקליזם ולאומיות חילונית כנגד חברה שכל חייה היו קודש ללימוד ולעבודת האלוהים. ואולם, מסתבר כי הגדרות אלו כוללות אך ורק חלקים מן המציאות ההיסטורית של היישוב היהודי ומותירות 'שוליים' רחבים למדי, חברתיים, כלכליים ותרבותיים. (מתוך המאמר) המאמר התפרסם גם ב"מחקרים בתולדות ישראל בעת החדשה", חלק א' (ליקט: ירחמיאל כהן).ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 1995,עמ' 493-509.
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 3-19 |
Number of pages | 17 |
Journal | קתדרה: לתולדות ארץ-ישראל וישובה |
Volume | 2 |
State | Published - 1976 |
IHP publications
- IHP publications
- Jerusalem (Israel) -- History -- 1800-1917
- Zionism -- Historiography