Abstract
מאמר זה בוחן את אופן יישומו של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 ואת מידת האפקטיביות שלו מאז כניסתו לתוקף ועד שנת 2013. המאמר מציג גישה אנליטית חדשה להערכת יעילותו של מנגנון התובענה הייצוגית ומציע ניתוח משפטי אמפירי ליישום מעשי של הגישה התאורטית. לפי הגישה המוצעת, יש לאמוד את עלויותיה של התובענות הייצוגיות אל מול התועלת שהביאו בהשגת ארבע מטרות מרכזיות: הפסקתן ומניעתן מראש של הפרות דין; מימוש זכות הגישה לבית המשפט; מתן סעד לנפגעים; יעילות דיונית בפתרון סכסוכים זהים רבים. המאמר מסביר מהם הפרמטרים הרלוונטיים לצורך אמידתן של העלויות והתועלות הללו ומציג את הממצאים האמפיריים המאפשרים להעריך אותן . הניתוח האמפירי מציג לראשונה נתונים מתוך מאגר נתונים מקורי הכולל את אוכלוסיית כל התובענות הייצוגיות שהוגשו בישראל בתקופת המחקר (N=2056 תיקים) ממצאי הניתוח האמפירי מורים כי בעקבות יישום חלקי של חוק התובענה הייצוגית התועלת המסתמנת ממנו מוגבלת בעיקר להיבטים רגולטיביים של אכיפת הדין והפסקת הפרותיו. נראה כי מנגנון התובענה הייצוגית בישראל אינו ממצה את התועלת החברתית שאפשר להפיק ממנו, בעיקר בהיבטי מתן סעד לנפגעים וזכות הגישה לערכאות. כמה ממצאים מורים על יישום מוגבל בהיבטי הרתעה ומניעה מראש של הפרות דין, אולם אנו עומדים על קשיים מובנים בהערכה אמפירית של יעילות התובענה הייצוגית בהיבטים אלו. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 709-760 |
| Number of pages | 52 |
| Journal | משפטים |
| Volume | מ"ה |
| Issue number | 3 |
| State | Published - 2016 |
IHP publications
- IHP publications
- Class actions (Civil procedure)
- Class actions (Civil procedure) -- Israel