כאשר חוק מעורר תגובה נגדית: על חוק-יסוד הלאום ועל היחס למיעוטים בישראל

לצד זאת, מצאנו שחשיפה לחוק־יסוד הלאום יוצרת תגובת נגד משמעותית בקרב המיעוט המתנגד לחוק, המביאה אותם לאמץ עמדות מכילות יותר כלפי המיעוט הערבי. לבסוף, התוצאות מציעות כי השפעת החוק עשויה ״לזלוג״ מעבר לייעודו המקורי: אומנם חוק־יסוד הלאום רלוונטי רק למרחב הציבורי הישראלי, ולכאורה רק ליחסי הרוב היהודי והמיעוט הערבי, אבל השפעת החוק מתרחבת מעט לקבוצות מיעוט אחרות בחברה )בעיקר חרדים ולהט״בים( וליחסים בין פרטים. כפי שאנו מדגישים בסיכום, המחקר הנוכחי הוא מחקר אמפירי ראשון וראשוני על השפעת חוק־יסוד הלאום על עמדות הרוב היהודי בישראל. מחקרים נוספים נדרשים על מנת לבחון את השפעת החוק לאורך זמן על הציבור הערבי או על קהלים אחרים (למשל משפטנים ושופטים)". --- תקציר: "בשנים האחרונות חברות מערביות ברחבי העולם נעשות מגוונות יותר מבחינה תרבותית ודתית. בד בבד, מדינות רבות מחוקקות חוקים שמבקשים לעגן בהם את תרבות הרוב ולהגן עליה מפני שחיקה בשל התגברות ההגירה או התחזקות המיעוטים. חוק־יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי (״חוק־ יסוד הלאום״), שחוקקה הכנסת ה־19, הוא דוגמה למגמת חקיקה כזאת. בדיון הציבורי על חוק זה עלו טענות באשר להשפעתו על עמדות הרוב היהודי כלפי המיעוט הערבי, אולם לא נעשה עד כה מחקר אמפירי בסוגיה זו. המחקר המובא בדוח זה בחן לראשונה באופן אמפירי אם ובאיזה אופן חוק־ יסוד הלאום עשוי להשפיע על היחס של הרוב היהודי למיעוטים, בהתבסס על שני סקרים ניסויים שנערכו בקרב מדגם מייצג של הציבור היהודי בישראל טרם חקיקת חוק־יסוד הלאום. תוצאות הבחינה אינן מספקות תמיכה להשערה שחוק־יסוד הלאום כשלעצמו מעצים בציבור רצון או כוונה להפלות את המיעוט הערבי בישראל. בפרט, תומכי חוק־יסוד הלאום, שהם רוב בקרב הציבור היהודי, אינם נוטים להפלות ערבים יותר מקבוצת הביקורת, שנחשפה לחוק ניטרלי. ממצאים אלו מאתגרים את הטענה שחוקים ניחנו ביכולת השפעה אקספרסיבית על תומכיהם, בכך שהם מעודדים ומחזקים את עמדתם.