Abstract
המאמר בוחן עד כמה החוק המעניק שיקול דעת לוועדת השחרורים המיוחדת להמליץ על קציבת עונשו של אסיר עולם, כמו גם שיקול הדעת הרחב של הנשיא האם לקצוב או לא לקצוב את העונש, מתיישב עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כמו כן בוחן המאמר האם האופן בו ועדת השחרורים המיוחדת משתמשת בסמכותה, מתיישב עם חוק יסוד זה ועם זכויות היסוד הנגזרות ממנו. זאת, על רקע הפרקטיקה שלפי הנטען התפתחה לאחרונה בישראל, של מאסרי עולם ללא קציבת העונש, הגורמת לכך שהאסיר לא יידע לעולם אם ייצא מן הכלא ומתי. לטענת המחבר, פרקטיקה זו שוללת מהעבריין את הזכות לתקווה ואת הזכות לכפרה.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 4-13 |
| Number of pages | 10 |
| Journal | הסניגור |
| Volume | 204 |
| State | Published - 2014 |
IHP publications
- IHP publications
- Atonement (Judaism)
- Dignity
- Executions and executioners
- Hope
- Human rights -- Israel
- Life imprisonment
- Prisoners -- Civil rights
- Respect for persons
