Abstract
שני חוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק מעגנים בישראל את הערך החוקתי של כבוד האדם ומסדירים את ההגנה על כמה זכויות חוקתיות. זכויות יסוד אחרות - כמו חופש הביטוי, חופש הדת והמצפון או הזכות לשוויון - אינן מוזכרות במפורש בחוקי היסוד. זוהי הסדרה חלקית של הזכות בחקיקה, המשאירה אותה פתוחה לפרשנות מצד המחוקק ומצד בתי המשפט. כבוד האדם מעוגן בסעיף הראשון לחוק היסוד הגרמני וזוכה למעמד מיוחד, אחר מזה שיש לכל זכות יסוד או ערך חוקתי אחרים. הוא נתפס כערך עליון, כמושג משפטי בעל חשיבות ראשונה במעלה. מתברר כי אף על פי ששיטות משפט שונות מכירות בחשיבותו של ערך כבוד האדם, אין שום שיטת משפט שבה ערך כבוד האדם הוא מרכזי ועקרוני כל כך כמו שיטת המשפט הגרמני. לפיכך בבחינת השאלה כיצד ראוי לפרש במשפט הישראלי את ההגנה החוקתית על כבוד האדם, נבחנת במחקר זה הפרשנות שניתנה לו במשפט הגרמני. המחקר שלפנינו כולל שני מאמרים: הראשון - מאת מיכל קרמר - דן בכללו בכבוד האדם במשפט הגרמני; השני - מאת מרדכי קרמניצר - דן בשאלה אם ראוי לאמץ בישראל את תפיסת המשפט הגרמני שלפיה כבוד האדם הוא ערך חוקתי עליון ומוחלט.
| Translated title of the contribution | Human Dignity as a supreme and absolute constitutional value in German law - in Israel too? |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Place of Publication | ירושלים |
| Publisher | המכון הישראלי לדמוקרטיה |
| Number of pages | 179 |
| ISBN (Electronic) | 9655190846, 9789655190847 |
| State | Published - 2011 |
Publication series
| Name | מחקר מדיניות |
|---|---|
| Publisher | המכון הישראלי לדמוקרטיה |
| Volume | 85 |
UN SDGs
This output contributes to the following UN Sustainable Development Goals (SDGs)
-
SDG 10 Reduced Inequalities -
SDG 16 Peace, Justice and Strong Institutions
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver