כושר ההתאוששות של עצי אורן ירושלים מתקופות חום ויובש כתלות במשך העקה בעונה היבשה

האקלים העתידי באגן הים התיכון צפוי להיות חם יותר ויבש יותר, ועל כן יערות באזורים צחיחים למחצה באזור זה מייצגים מערכות אקולוגיות שנמצאות בסיכון גבוה. עם זאת, רבים מהגורמים המשפיעים על התאוששות עצים מתקופת עקה אינם ידועים. שני גורמי העקה הסביבתיים העיקריים ביער צחיח למחצה הם יובש קרקע (תכולה נמוכה של מים בקרקע) ויובש אטמוספרי (גירעון לחץ אדי מים גבוה). אנו מעריכים את ההשפעה שיש למשך המשתנה של שני הגורמים הללו על ההתאוששות והעמידות של הפעילות הפיזיולוגית, קרי, פוטוסינתזה נטו, אידוי-דיות ומוליכות הענפים לאדי מים. התמקדנו בקשרים בין המחזור העונתי של גורמי העקה הסביבתיים והסמנים הפיזיולוגיים המוזכרים לעיל. המחקר נועד לזהות את המרכיבים המרכזיים שמשפיעים על ההתאוששות של עצי יער בוגרים מתקופות העקה הממושכות שיערות באזורים יובשניים נחשפים אליהם. המחקר נערך ביער יתיר על סף המדבר (כמות גשם שנתית ממוצעת 290 מ"מ) שגודלו כ-30000 דונם, ונטועים בו בעיקר עצי אורן ירושלמים בני כ-55 שנה שנחשפים לתקופות עקה עונתיות ארוכות. השתמשנו במערכת אוטומטית של תאי ענף כדי למדוד חילוף גזים בעלים של עצי אורן, וכן מדדנו באופן רציף שינויים בגירעון לחץ אדי המים ובתכולת המים בקרקע. הנתונים נותחו כדי להבחין בין שלבים שונים במחזורי הפעילות והעקה העונתיים ולהעריך את הקשרים ביניהם. התוצאות הראו שהמחזור העונתי של האידוי-דיות קשורלזה של תכולת המים בקרקע, אך המחזורים העונתיים של פוטוסינתזה נטו ומוליכות הענפים קשורים לזה של גירעון לחץ אדי המים באטמוספרה. היציאה מהעקה שנגרמה בגלל גירעון הלחץ באדי המים באטמוספרה קדמה ליציאה מהעקה של תכולת המים בקרקע, מה שתרם לעמידות של המערכת האקולוגית. מסיבה זו יעילות השימוש במים בסתיו הייתה גבוהה. תוצאות המחקר הראו שתהליכי ההתאוששות מעקה הנובעת מיובש הקרקע שונים מאלה של התאוששות מעקה הנובעת מיובש האוויר. התוצאות מצביעות על המורכבות בתהליכי ההתאוששות מעקה, שהם מרכיב קריטי ביכולת ההישרדות של היערות לנוכח שינוי האקלים הצפוי באזורנו, ועל החשיבות בהבחנה בין שינויים במשקעים ובין אלה המשפיעים על הלחות האטמוספרית. (מתוך המאמר)