Abstract
מוכנות המערכת לזיהוי חללים בעת אסונות המוניים היא אתגר כלל-עולמי. כשהיקף האירוע ומספר הקרבנות הם מעבר ליכולות הטיפול של הרשות האחראית בתוך פרק זמן סביר, הרי שאתגר זה נותר בלא מענה משביע רצון. הבעיה העיקרית שכל מדינה מתמודדת עמה בתחום זה היא מיעוט כוח אדם מיומן בתחום הזיהוי הרפואי והפתולוגיה הפורנזית, לצד שירותי מעבדה מוגבלים ביחס להיקף הנדרש. מעבר לכך, קיימת בעיית העבִ ירוּת לשטחי אסונות - בעיה קשה במיוחד, שעלולה למנוע קביעת חיוּת וזיהוי הקרבנות בפרק זמן סביר. מצבי עבִ ירוּת מוגבלת או בלתי אפשרית לשטח ניתנים לסיווג בארבע קטגוריות עיקריות: שטח אש חיה, התקפת אב"ך, אסון טבע קיצוני הכולל הרס תשתית נרחב וכן אירוע רב-נפגעים קיצוני הפרושֹ על פני שטח נרחב. בהקשר זה, בולטת בשנים האחרונות התקדמות עצומה בשימוש בכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) לקשת רחבה של משימות, הן במגזר הצבאי והן באזרחי. תעשיית הכטב"מים חדרה בקצב מסחרר לתחומים מסחריים, מבצעיים ומדעיים. בעולם הרפואה, השימוש בכטב"מים מוביל מהפך בתחומי הטיפול בשלב טרום בית החולים, ומאפשר סיוע רפואי באזורים שבעבר היו בלתי נגישים לחלוטין עבור שירותי רפואה. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 40-41 |
| Number of pages | 2 |
| Journal | הרפואה הצבאית |
| Volume | 16 |
| Issue number | 2 |
| State | Published - 2019 |
IHP publications
- IHP publications
- Dead -- Identification
- Vehicles, Remotely piloted