Abstract
לאי-ודאויות הקשורות להשלכות של מיזמי-ענק יש פוטנציאל להשפיע על המיזמים, ובמחקר שלפניכם נבדק כיצד מיזמי-ענק נידונים בזירה הציבורית. המחקר עוקב אחר האסטרטגיות שמשמשות לקידום מיזם תעלת הימים. מהממצאים עולה כי מיזם-הענק בים המלח התעכב בגלל אי-ודאויות גדולות. בתקופה המוקדמת (1974–1995) שלטו בסיקור העיתונאי אי-ודאויות כלכליות, שהועלו בעיקר על-ידי פוליטיקאים. בשיח העדכני יותר (2000–2007) שולטות אי-ודאויות אקולוגיות, שמעלים ארגוני סביבה לא-ממשלתיים. שינוי זה בסוג האי-ודאות מוסבר בטבעו המשתנה של המיזם ובתנודות שחלו בערכים החברתיים במהלך הזמן. כמו כן, המחקר מראה ש'הפחתת האי-ודאות', ובמידה פחותה גם 'ביטול המיזם', הן עדיין האסטרטגיות השכיחות ביותר בטיפול באי-ודאות. ניתוח סטטיסטי מראה כי אף על פי שיש מתאם סטטיסטי מובהק בין האי-ודאויות המוצגות לאסטרטגיות ההתמודדות עימן, ייתכן שיש משתנים מתערבים שמשפיעים על המתאם. היות שכך, מחקר זה תורם לזיהוי כיצד מקבלי החלטות מתמודדים עם אי-ודאות בזירה הציבורית, וזאת על ידי הצגת פתרונות לניהול האי-ודאות בסיקור עיתונאי או להקטנתה. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 328-335 |
| Number of pages | 8 |
| Journal | אקולוגיה וסביבה |
| Volume | 5 |
| Issue number | 4 |
| State | Published - 2014 |
IHP publications
- IHP publications
- Entrepreneurship
- Journalism
- Mass media
- Uncertainty