Abstract
מאמר זה יסקור בקצרה התפתחות זו בתחום אחד של המשפט הבין-לאומי – דיני זכויות אדם. תחום זה מייצג מקרה מובהק של שינוי יחסי הכוחות בין הספרה הבין-לאומית למדינתית, שכן הוא מסדיר פעילויות שלפי התפיסה המסורתית היו ללא ספק בריבונותה של המדינה. יתרה מזאת, בתחום זכויות האדם אנו עדים לא רק לפיתוח של נורמות ואמצעי אכיפה, אלא גם לעיסוק גדל והולך בחובות מסדר שני המוטלות על המדינה ליישם נורמות בין-לאומיות ולפתח אמצעי אכיפה מתאימים לשם כך – התפתחות שלאמתו של דבר מכפיפה את מערכת המשפט של המדינה לפיקוח בין-לאומי מעין חוקתי. עוד אבחן בתמציתיות את שאלת הלגיטימציה של המהלך האמור ואת מידת השפעתו על המציאות המשפטית במדינת ישראל. בהקשר זה אטען כי מדינת ישראל תיטיב לעשות אם תפנים את השינוי הפרדיגמטי המתחולל בזירת המשפט הבין-לאומי, ואם תבחן ברצינות את היתרונות ואת החסרונות הטמונים בשיתוף פעולה רב יותר עם המוסדות הבין-לאומיים בכל הנוגע להתפתחויות אלה. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 2010 |
| Number of pages | 1 |
| Journal | פרלמנט |
| Volume | 65 |
| State | Published - 2010 |
IHP publications
- IHP publications
- Human rights
- International Criminal Court
- International law
- Sovereignty
- United Nations -- Charter
