Abstract
בממואר המרתק הזה אנו מתוודעים לחיי היומיום שבצל הסיסמאות הגדולות: סיפורי אהבה ואהבהבים, פערים מעמדיים, בתי-קפה, קונצרטים, תיאטרון והרבה קולנוע – אותו קולנוע מצרי שטבע בנער המרוקני את דמותה של מצרים ומשך אותו אליה בחבלי קסם. בראדה ביקורתי ואירוני כלפי מצרים של אז, אך גם כלפי הרומנטיקה שלו עצמו, שאליה הוא מתייחס גם בספּרו על הקושי להשתחרר ממנה: "בבואי לבחון את מורשת הרומנטיקה המצרית כפי שאני נושא אותה בזיכרוני, נבצר ממני להפריד בין מה שקראתי למה שראיתי במו עיני, בין מה שראיתי בקולנוע למה ששמעתי מפי הבריות. התמהיל של כל אלה הוא שמפיק את האשליה החיונית של הקשר בין דרכי הייצוג המגוונות לבין מצרים כפי שהיא". -- מוחמד בראדה חוזר אל "הקיץ שכבר לא יחזור", קיץ 1956 במצרים. הוא היה אז סטודנט צעיר, פעיל בתנועה הלאומית הערבית, ויחד עם צעירים מרוקאים נוספים נסע – כצעירים רבים אחרים מרחבי העולם הערבי – ללמוד במצרים. אותו "קיץ שכבר לא יחזור" נשא בכנפיו תקוות לרוב: עצמאות מרוקו, הלאמת תעלת סואץ, נאומים סוחפים וחוצבי להבות, ימי הזוהר של הלאומיות הערבית ומנהיגה עבד אלנאצר.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Place of Publication | תל אביב |
| Publisher | אנדלוס |
| Edition | מהד' א |
| ISBN (Print) | 9655080161, 9655080196, 9789655080193 |
| State | Published - 2006 |