Abstract
בחצות הלילה שבין ה-14 ל-15 באוגוסט 1947, עם הכרזת עצמאותה של הודו, נשא ראש הממשלה נהרו בניו דלהי את נאום החצות המפורסם שלו - נאום נשגב על לידתה של אומה, על מעבר מחושך לאור. אך בעת שנשא את הנאום הייתה עיר הבירה על סף משבר. שלושה שבועות בלבד אחרי הכרזת העצמאות פרצה אלימות רחבת היקף בדלהי ובסביבותיה, אלפי מוסלמים נהרגו וכשלוש מאות אלף מהם גורשו לפקיסטן או ברחו אליה כלומר, כשליש מכלל האוכלוסיה של דלהי וכשבעים אחוז מכלל האוכלוסיה המוסלמית נעלמו מן העיר. המוסלמים שערב העצמאות היו קהילה גדולה במספרה ובעלת השפעה פוליטית, הידלדלו לכחמישה אחוזים מן האוכלוסיה ונדחקו לשולי העיר מבחינה פוליטית, תרבותית ואף גאוגרפית, והתרכזו במספר מצומצם של שכונות נפרדות. תהליך הפיכתם של מוסלמיה של הודו העצמאית למיעוט פגיע ומופלה בא לידי ביטוי בתולדותיה של עיר הבירה. מאמר זה יתמקד בשחזור ובפענוח אירועי ספטמבר בדלהי, יאיר את הקשיים ואת האתגרים שבחקר אלימות החלוקה בהודו, ויבקש להיענות לאתגרים אלו. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 67-105 |
| Number of pages | 39 |
| Journal | היסטוריה: כתב-עת של החברה ההיסטורית הישראלית |
| Volume | 38 |
| State | Published - 2017 |
IHP publications
- IHP publications
- Delhi (India)
- India -- History
- India -- Population
- Minorities -- India
- Muslims -- India
- Pakistan