כתובת הגליל של סרגון ב' מח'ורסאבאד: עיון מחודש לאור כתב יד חדש במוזיאון ישראל, ירושלים

כחמש שנים אחרי עלייתו למלכות, יזם סרגון מלך אשור הקמתה של עיר בירה חדשה לממלכתו, ובמהלך העשור שלאחר מכן, הוא טרח במרץ על רכישת הקרקע, התכנון, הבנייה והאיכלוס של העיר. המאמץ הכלכלי, הארגוני והמקצועי היה מלווה במאמץ ספרותי והסברתי. ובהתאם לייחודו של המפעל המלכותי, נכתבו כתובות המתייחדות בחדשנות ספרותית חסרת תקדים, והן הועתקו על פרטים אדריכליים שונים, ועל חפצים שונים שנטמנו בקירות הארמון והמקדשים. כתובת הגליל היא דוגמה - אולי קיצונית - להתחדשות ספרותית זו ולנטייה להשתמש במגוון דרכי ביטוי שמאפיינות את כלל כתובותיו של סרגון. העותק של כתובת הגליל הנמצא במוזיאון ישראל דומה לעשרות עותקים אחרים של הכתובת הידועים לנו ואין בו כמעט הבדלי נוסח ייחודיים. הכתובת הוכנה בשלב ראשוני של בניית העיר ונועדה להטמנה ביסודות של קירות הארמון. בגרסה המקורית היו בה שישים ושבע שורות, ומאוחר יותר נוספו עוד עשר שורות לגלילים שעוד היו נחוצים בעת השלמת העבודה. כנהוג בכתובות מלכותיות, כתובת הגליל של סרגון פותחת בשבחו ותהילתו של המלך ואחריהם סקירה של הצלחותיו בשדה הקרב עד שנת 713, שנת חיבורה של הכתובת. לאחר מכן ושלא כמקובל מובאים הפרטים על רכישת הקרקע מבעליה בעיר מגנב לצורך הקמת העיר החדש. דומה שתפקיד סיפור זה הוא להדגים את דמותו וערכיו של סרגון כמלך עושה צדק. כתובת זו שנטמנה בבסיסי הקירות של בנייני העיר חוברה זמן רב לפני שבוצעו פעולות ההקמה והאכלוס המתוארות בה בלשון עבר. הדבר מלמד כי קהל היעד העיקרי של הכתובת היה בן דור מאוחר יותר, אל נכון שליט שבעתיד ישפץ את העיר וימצא את הגלילים בקירותיה. בפני שליט כזה מציג סרגון את העיר כהשתקפות דמותו שלו, הבאה לידי ביטוי גם בשמו אשר "האלים הגדולים קראו לי, כדי לשמור על הצדק והיושר". (מתוך המאמר)