לדבר בשפתם? זרות, בית ויחסי כוח בראיונות עם מהגרים

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

בספרות העוסקת בסיפורי חיים, ובפרט בסיפורי חיים של מהגרים, מקובל להניח שיש לראיין את המספרים בשפת אמם. המחברות מאתגרות מוסכמה זו ושואלות אם יש מצבים שבהם לסיפור חיים המסופר בשפה החדשה יש דווקא ערך מוסף, ואם לריאיון בשפת האם יש תמיד יתרון. בניסיון לאתגר מוסכמה גורפת זו ולהראות את הבעייתיות שבה, הן דנות בזיקה שבין שפה לזהות משלושה היבטים: שפה וכוח, שפה ובית, שפה והזרה. הן נשענות על הפקת סיפורי חיים של סטודנטים מהגרים מחבר המדינות העצמאיות, ומראות כי במצבים מסוימים יש יתרון דווקא לריאיון בשפה החדשה. וביתר פרוט - יש שהשפה החדשה מצמצמת יחסי כוח בריאיון, מחזקת את תחושת הבית של המרואיינים ומעודדת הפקה של חומר נרטיבי עשיר Refereed/Peer-reviewed
Original languageHebrew
Pages (from-to)636-654
Number of pages19
Journalמגמות: רבעון למדעי ההתנהגות
Volume44
Issue number4
StatePublished - 2007

IHP publications

  • IHP publications
  • סיפורי חיים -- תיעוד
  • Reminiscing
  • מהגרים
  • Immigrants
  • שפת אם
  • Native language
  • רכישת שפה זרה -- היבטים פסיכולוגיים
  • שפה וזהות לאומית
  • Language and languages -- Political aspects

RAMBI Publications

  • Rambi Publications
  • Immigrants -- Israel -- Social conditions
  • Immigrant absorption -- Israel
  • Israel -- Aliyah
  • Former Soviet republics -- Emigration and immigration
  • Israel -- Languages

Cite this