לדמותה של העברית החדשה בראשיתה: עיון בתפוצתם של מבני הסמיכות בתכתובת המשרדית

המאמר בוחן את תפוצתם של מבני הסמיכות בתכתובת המשרדית של העברית בראשית שנות העשרים של המאה העשרים. המאמר מבוסס על בחינת מסמכים מהארכיון ההיסטורי של עיריית תל-אביב וכמה מאות של מסמכים נוספים. עולה מן העיון במסמכים כי בקרב הכותבים שנחשבו יודעי עברית הייתה מידה רבה של סדירות ויציבות בדרכי שימוש הלשון כבר בשלב מוקדם בהתבססותה של העברית בקהילה הלשונית. מתברר כי כשלושה רבעים מכלל היקרותיהם של הסמיכות הפרודה וכינויי הקניין הפרוד נובעים מהתניות שונות התקפות גם בימינו. חלק קטן של המבנים הפרודים הם חלופה של ממש למבנים דבוקים. בחלק קטן עוד יותר מהמקרים מימוש הצירופים בסמיכות פרודה בעייתי, חריג ובלתי צפוי ונובע לעתים מהמרתם של מילות יחס ב'של'. יתכן שתופעה זו קשורה בעובדה שהכותבים משתמשים בשפה שאינה שפת אמם ואינם שולטים היטב בעברית.