Abstract
תכנית השיקום הקבוצתי, המאפשרת לאסירים לקראת סוף מאסרם לעבוד מחוץ לכותלי הכלא, נחשבת לאחת מתכניות העלית של שירות בתי הסוהר בישראל. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את תרומת התכנית לתהליך השיקום והשילוב מחדש בקהילה מנקודת מבטם של אסירים שהשתתפו בתכנית ואת מידת שביעות הרצון שלהם ממנה. לצורך זה רואיינו 22 אסירים ואסירים משוחררים שהשתתפו בתכנית השיקום הקבוצתי בשני בתי סוהר במרכז הארץ: מעשיהו והשרון. מהראיונות עלו כמה ממצאים מעניינים: ראשית, משתתפי המחקר ציינו לחיוב את הרכיבים השיקומיים המרכזיים של התכנית, ובראשם היציאה לעבודה מחוץ לכלא וכן שיחות ייעוץ עם העובד הסוציאלי ופעילויות קבוצתיות באגף. מדבריהם עלה כי התכנית מכינה אותם לקראת שחרורם, ומקלה את המעבר שלהם מחיי הכלא לחיי הקהילה בזכות ההתנסות הפעילה עם האתגרים והקשיים שעולים אצלם במהלך עבודתם מחוץ לכלא. לצד זאת חלק מהאסירים (כולם מבית הסוהר מעשיהו) השמיעו ביקורת על אופן העברת התכנית, בעיקר בשל השינוי וההחמרה בגישה כלפיהם מצד הנהלת הכלא והצוות הטיפולי באגף השיקום הקבוצתי. המאמר דן בהרחבה בחזקות ובחולשות של התכנית מפרספקטיבה של תיאוריות שיקומיות כדוגמת הקרימינולוגיה החיובית, וכן מוצעות המלצות לשיפור. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 151-182 |
Number of pages | 32 |
Journal | קרימינולוגיה ישראלית |
Volume | ו |
State | Published - 2017 |
IHP publications
- IHP publications
- Convict labor
- Criminals -- Rehabilitation
- Group psychotherapy
- Identity (Psychology)
- Recidivism