לוד: בין הרישום המשפטי לממצא החומרי

הרשימה שלפניכם מבקשת לחזור אחורה בזמן לעיר לוד של סוף המאה התשע עשרה ולנסות לשחזר שלוש שכונות מרכזיות בתוכה. החזרה בזמן כאן היא אל שכונות שנמחקו מעל פני האדמה אחרי יולי 1948. שלוש השכונות היו סמוכות זו לזו ואף ממוקמות על ציר שחצה את העיר ממזרח למערב. כדי לדמיין את השכונות הללו במידה המרבית הרשימה נדרשת למגוון מקורות, מתוכם שניים מאפשרים שחזור בסיסי של המרקם העירוני. האחד הוא תוכנית עיר שהוכנה בשנות העשרים של המאה העשרים אשר מתארת את קווי הבניינים, החצרות והרחובות. תעודות מבית הדין השרעי, המקור השני, מגלות טפח מחיי האנשים שאכלסו את המרחב המשורטט לתקופת מה. כך, באמצעות שני מקורות, נוצרות למעשה שתי שכבות, האחת יוצרת מתווה על הקרקע והאחרת מתארת חיים על אותם קווים. כדי שהקווים יקבלו יותר ממדים ורובדי חיים, נעשה שימוש גם במידע העולה מחפירה ארכאולוגית, צילום אוויר וקרקע, זיכרונות ורשמים מהעיר. בסופו של התהליך יוכל הקורא לדמיין שלושה איים שהתקיימו בתוך העיר העתיקה. הם יהיו מוארים וכל שאר העיר, שהייתה סביבם, נותרת בעלטה מאחר שגם היא אינה קיימת עוד ויש להמשיך ולשחזרה. לכל אי כזה יש אופי שונה. הראשון, הסובב באזור החמאם מוקם באזור מרכזי יחסית, שבו היו גם בתי קפה לצד מפעלים לייצור סבון והפקת שמן סומסום. האי השני, הסמוך לח׳אן המרכזי, חושף את אופיים של הבתים בעיר, ואילו האי השלישי התפתח סביב קבר שיח׳ שלבטח השרה אווירה אחרת על הסובב מאשר רבעים אחרים. על אודות ההבדלים ננסה להתחקות דרך המקורות השונים. לעיתים התמונה תהיה עשירה, אך באחרות היא דלה, הרבה תלוי באופי המקורות שלרשותנו .(מתוך המאמר)