למילון המקראי: הוה והוה

מנחם קיסטר

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

המאמר דן במשמעים המגוונים של המלה 'הוה' (ה"א בפתח, וי"ו דגושה בקמץ), הנקרית במקרא על נטיותיה 16 פעמים, ובמשמעה של המילה 'הוה' (ה"א בחולם, וי"ו בקמץ), הנקרית במקרא פעמיים. הדיון עוסק באטימולוגיה וסמנטיקה של התיבות הנדונות, תוך בירור הקשרם של כתובים מקראיים וחוץ-מקראיים. המאמר מסכם את חמשת משמעי 'הוה' (ה"א בפתח, וי"ו דגושה בקמץ) במקרא: תשוקה, כעס, בור פח-יקוש, דיבור רע (כמטפורה לבור), רכוש. למילה 'הוה' (ה"א בחולם, וי"ו בקמץ) במקרא שני משמעים: בהיקרות אחת היא מציינת דיבור [רע] - מקביל לשמועה [רעה], ובהיקרות אחרת: דיבור רע של כשפים. הכותב מסכם כי אם יש ממש בדבריו, נחשף לנו בזה עושר של משמעים גדול בהרבה ממה שהורגלנו לחשוב וממה שמצוי במילוני לשון המקרא.
Original languageHebrew
Pages (from-to)13-24
Number of pages12
Journalלשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה
Volume74
StatePublished - 2012

IHP publications

  • IHP publications
  • Hebrew language, Biblical
  • Hebrew language -- Semantics
  • Hebrew language -- Etymology
  • Bible -- Criticism, interpretation, etc
  • Vocabulary
  • Lexicography

Cite this