Abstract
מחברי המאמר משתמשים בנובלה שפרסם יוסף בור בצ'כית ב-1963 ובתרגומו העברי מ-1965, 'רקויאם לטרזינשטט', כקרש קפיצה לבחינת השאלה כיצוד בוצע הרקוויאם בטרזינשטט בראשית 1944. באיזו מידה נעשה עיבוד של המוזיקה וסוגיות נוספות. המחברים בוחנים את ספרו של בור בתור עדות הכתובה מנקודת מבט ספרותית, ובה בעת מעמתים את תוכנו עם עדויות ניצולים ועם ניתוח מוזיקולוגי והיסטורי. מבחינה מסוימת הם מנסים לברר מה באמת קרה במהלך ההכנות והביצוע של הרקוויאם של ורדי בטרזינשטט, מה לא קרה ומה עשוי היה לקרות. הם מראים כי בתרגומיו השונים הספר לובש לפעמים צורה של עדות ולפעמים צורה של רומן היסטורי. הם גם בודקים אם במעשה האמנותי עצמו היה מרכיב של מחאה או של התרסה. כמה מניצולי טרזינשטט מתחו על הספר ביקורת בטענה שאין הוא מתאר את ההופעה כהווייתה, אבל מבחינות מסוימות סילופי המציאות שבספר תרמו אולי דווקא לחקיקתה של המציאות הזאת בזיכרון הקיבוצי. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 105-137 |
| Number of pages | 33 |
| Journal | יד ושם: קובץ מחקרים |
| Volume | מ"ד |
| Issue number | 1 |
| State | Published - 2016 |
IHP publications
- IHP publications
- Requiems
- Criticism, Textual
- Holocaust, Jewish (1939-1945) -- Personal narratives
- Collective memory