Abstract
דוד אבידן, הצעיר במשוררי דור המדינה (1934-1995) בלט בחדשנותו הלשונית. הוא חידש פעלים רבים, שמות ושמות תואר, אך לא הפר את חוקי המורפולוגיה. גם כשיצר תצורות בלתי מובנות מבחינה סמנטית ואף איגיוניות, הוא הקפיד על חוקי הדקדוק. הוא אמנם הפר את המוסכמה הבסיסית ביותר בלשון - הכתיב, אך לא נקט אמצעים בלתי מובנים. איחוד שתים או שלוש מילים המופרדות במקפים, פיצול או הלחם מילים בעלות עיצור משותף לא הפכו את יצירותיו לבלתי קריאות או לסתומות. במילים אחרות, אבידן לא נטל לעצמו licentia grammatica. בחידושיו הלשוניים הפליא אבידן באליטרציה ובחריזה פנימית וחיצונית. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 132-145 |
| Number of pages | 14 |
| Journal | חלקת לשון |
| Volume | 49 |
| State | Published - 2016 |
IHP publications
- IHP publications
- Avidan, David -- 1934-1995
- Hebrew poetry, Modern
- Hebrew language -- New words
- Grammar, Comparative and general -- Adjective
- Grammar, Comparative and general -- Verb
- Hebrew language -- Morphology